סרדץ' ואח' נ' א.צ.ברנוביץ ובניו בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק גוף שנגרם, כנטען, לתובע, אזרח תורכיה, ביום 1.5.2001 בתאונת עבודה. התובע הועסק ע"י הנתבעת 5 אשר שימשה כקבלן משנה של הנתבעת 1, בפרוייקט בניה שיזמה נתבעת 4. עפ"י הסדר דיוני, שקיבל תוקף, סיכמו הצדדים בשאלת החבות, אף שהתובע טען גם לעניין הנזק. הנתבעים 1 ו-5 לא הגישו סיכומים כלל.

התובע מסר תצהיר והנתבעות לא מצאו לנכון לחקור אותו עליו. בסעיף 4 לתצהיר נכתב:

"ביום התאונה עסקתי בעבודות ריצוף קרמיקה בפרוייקט. עסקתי בריצוף אחד מחדרי האמבטיה בקומה שניה, והקרמיקות שהיו לי, לא הספיקו לסיום עבודתי. עליתי קומה אחת למעלה כדי להביא משם חבילת קרמיקות להמשך עבודתי. אלא שתוך כדי ירידה במדרגות, כשבידי נמצאת חבילת קרמיקה, מעדתי, נפלתי ונפגעתי ברגל כשהחבילה אותה החזקתי פגעה בי".

בסיכומיו טוען התובע, שתיאור זה מלמד על קשר סיבתי הדוק בין הירידה במדרגות ונשיאת חבילת הקרמיקה וסיבת המעידה היא, שהתובע נשא בידיו את חבילת הקרמיקה שהפריעה לו להשלים בביטחה את הירידה במדרגות, בכך שהגבילה את שדה ראייתו ומנעה ממנו לאחוז במעקה הבטיחות ובכך שהיתה כבדה מדי. אף שטענות אלה לא פורטו בתצהיר, מזכיר התובע שהן הוזכרו בכתב התביעה. עוד טוען התובע בסיכומיו, שניתן ללמוד את עצם משקלה הרב של חבילת הקרמיקה מניסיון החיים ומהעובדה שהתובע נאלץ לאחוז בה בשתי ידיו. התובע טוען עוד, שהנתבעות 1 ו-2 לא הוכיחו מי היה מנהל העבודה בפרוייקט וכמובן שגרסת אותו מנהל לא הובאה בפני בית-המשפט. (חסן יומראק שנתן תצהיר לא היה "מנהל עבודה" פורמלי אלא רק "ראש קבוצה"). לדעת התובע העובדה שביום התאונה לא היה במקום מנהל עבודה מטעם הנתבעת 1, שישגיח על התובע ויתן לו הדרכה מתאימה, מטילה עליה אחריות להתרחשות התאונה. רשלנות זו של הנתבעות באה, לדעת התובע, לידי ביטוי בכך שלא דאגו לשיטות עבודה בטוחות, תוך שהן גורמות לתובע לרדת במדרגות תוך כדי נשיאת משא כבד בידיו – ללא כל עזרה או אמצעי עזר ובאופן המהווה סיכון ממשי לפגיעה בו. מעשים ומחדלים אלה מהווים לדעת התובע גם הפרת חובות חקוקות.

הנתבעות טוענות שאלה העובדות שהוכחו: "...תוך כדי ירידה במדרגות כשבידי נמצאת חבילת קרמיקה, מעדתי ונפלתי". (כפי שהצהירו התובע והעד חסן יומק). הן הבהירו, שבחרו לא לחקור את התובע על תצהירו, שכן כל האמור שם, גם אם יתקבל, אינו מבסס עילת תביעה בנזיקין. לשיטתן, התובע לא הוכיח מה היה גורם נפילתו ואין לקבל את הספקולציות שבסיכומים על סיבת הנפילה. לשיטתן "חבילת קרמיקה" אינה מעידה על עצמה ומעביד אינו מתרשל כלפי עובדו, בשל עצם העובדה שהעובד יורד במדרגות עם חבילת קרמיקה.

אין חולק שהתובע נפל ונפצע כשירד במדרגות כשנשא "חבילת קרמיקה". חבילת קרמיקה, בהחלט עלולה להיות כבדה, בוודאי למי שאינו רגיל לשאת חפצים שכמוה. אלא, שהתובע הוא רצף במקצועו. מי כמוהו יודע – רגיל ומנוסה – בטיפול בחומרי הגלם שעימם הוא עובד. אין כל ראיה מה גודל האריחים שנשא התובע כשנפל, כמה אריחים היו בחבילה וגם – ודומה שזה העיקר – מה היה משקל ה"חבילה". אין אפילו ראיה כלשהי שמדובר ב"חבילה" שהיא אריזה מקורית (וממילא אין לסמוך על "ידיעה שיפוטית" על משקלה של "חבילה"). מקום שבו אין כל ראיה שממנה ניתן ללמוד מה היה משקל הקרמיקה שנשא התובע, לא ניתן לבסס את הטענה שמבחינה נורמטיבית היה משקל זה מופרז. אף שלמעביד חובות זהירות רבות כלפי עובדיו, קשה לקבוע שעצם העובדה שרצף נושא בידיו, במדרגות, חומרי בנין, מהווה שיטת עבודה מסוכנת או לקויה. הספקולציות השונות שמועלות בסיכומים באשר לסיבת הנפילה הן טענות אשר לא הונחה להן תשתית ראייתית כלשהי. איש לא הוכיח אותן וממילא, לא ניתן לראות בהן בסיס עובדתי לפסק-הדין.

מהראיות שהוגשו כדין, הוכח שהתרחש אירוע סתמי שתוצאותיו עגומות. התובע נשא קרמיקה כשירד במדרגות, נפל ונפצע. אנשים עלולים ליפול ולהיפצע תוך ירידה במדרגות מסיבות רבות ושונות. עצם התרחשות האירוע לא יוצרת חזקה שאדם אחר כלשהו חרג מנורמת ההתנהגות הראויה. לא במקרה אין התובע מפנה לאף נורמה משפטית ספציפית, שלפיה אסור לרצף לשאת בידיו חומרי בנין תוך ירידה במדרגות. התובע גם לא ציטט – ולא במקרה – תקדים כלשהו שאימץ מסקנה משפטית כה מרחיקת לכן. לא בכל מקרה שבו נגרם נזק, יש גם "מזיק" ו"מעוול". תרופתו של עובד שניזוק שלא בעקבות מעשה עוולה מצויה בדיני הביטוח הלאומי. אף שהורחבה עד מאוד ההגנה על בטיחות עובדים באמצעות דיני נזיקין, התובע לא הוכיח שסיבת פציעתו נובעת ממעשה עוולה כלשהו. כיוון שכך לא הוכיח את תביעתו והיא נדחית.

בנסיבות וגם לנוכח היעילות שבה צמצמו הצדדים את עלויות המשפט, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ב, 30 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.