אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סרגייב נ' לישראל בע"מ

סרגייב נ' לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 22/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
46182-03-13
18/08/2013
בפני השופט:
יפעת ביטון אונגר

- נגד -
התובע:
אלכסנדר סרגייב
הנתבע:
חברת חשמל לישראל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקים, ישירים ועקיפים, שנגרמו למוצרי חשמל של התובע ולרכושו, בשל הפסקת חשמל שארעה באזור מגוריו ביום 10.8.12.

2.אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד הנ"ל הופסק זרם החשמל באזור. אין מחלוקת כי הזרם נותק למשך מספר שעות, בשליש מהדירות בבניין התובע, לרבות בדירתו.

3.לטענת התובע, לאחר חידוש הזרם, בשעת לילה מאוחרת, סבר שכל מכשירי החשמל חזרו לעבודה רגילה, אולם בבוקר המחרת גילה כי המקרר נוזל והמוצרים התקלקלו. כמו כן, שלושה שבועות לאחר הפסקת החשמל, גילה כי המחשב הנייד לא נדלק.

4.התובע נשא בהוצאות תיקון המקרר, בסך 1,665 ₪ (עבור עבודת הטכנאי והחלפת מדחס) וקיבל הצעת מחיר לתיקון המחשב בסך 1,400 ₪ (עבור החלפת ספק ולוח אם).

על אלה הוא מוסיף הוצאות נלוות של ריבית והצמדה, אבדן ימי עבודה, הכנת מסמכים והוצאות משפטיות, ערך מוצרי המזון שהתקלקלו ופיצוי בגין עגמת נפש, בסך מצטבר של 7,835 ₪.

5.הנתבעת מתנגדת לטענות התובע מכל וכל. לשיטתה, הפסקת הזרם טופלה מידית על ידי צוות מטעמה, ולא נרשמו במהלכה אירועים חריגים. כמו כן, לא נרשמו תלונות נוספות על נזקים למכשירי חשמל, למרות שהתקלה במערכת החשמל ארעה בקו המספק זרם למאות צרכנים.

מכאן, מסיקה הנתבעת, בחוות דעת המומחה מטעמה (להלן: "שושן"), כי הנזק למקרר נגרם כתוצאה מפגם בו, או כתוצאה מכך שלא הייתה בו מערכת להגנה מפני שינויים בזרם החשמל.

בנוסף לכך, טוענת הנתבעת כי התקלה בזרם מתח נמוך, כפי שארעה במקרה כאן, איננה אמורה לגרום, ככלל, נזק למכשירי חשמל.

6.הוסיפה וטענה הנתבעת, כי לפי אמות המידה לפיצוי הצרכנים בגין נזקים למכשירי חשמל, אין תביעתו של התובע מצדיקה פיצוי, משום שהתקלה שאירעה במערכת היא מסוג התקלות שבהן אין הצרכן זכאי לפיצוי.

7.שמעתי באריכות את טענות הצדדים, לרבות ההסברים הטכניים שנתנו לאופי התקלה. אליבא הנתבעת מדובר ב"ניתוק מוליך ברשת ושריפת נתיך ביציאה מן השנאי ברשת המתח הנמוך" (סע' 1(ג) לחוו"ד שושן). התובע טען כי אירוע כזה אינו אפשרי משום שעם ניתוק המוליך לא יכולה להיווצר שריפה של נתיך, כיון שהניתוק מנתק את הזרם לנתיך ולא יכול לגרום להתכתו.

8.בתי המשפט לתביעות קטנות דנו רבות בתביעות המופנות כנגד חברת החשמל בשל נזקים כאלה ואחרים שנגרמו למוצרי חשמל בעטין של הפסקות בזרם החשמל. נובע מהפסקה הענפה בתחום זה כי אין מחלוקת שלעיתים חיבור זרם החשמל לאחר הפסקתו יוצר שינויים במתח החשמל, אולם מרבית מוצרי החשמל המצויים כיום בשוק ערוכים לשינויים אלה ומוגנים מפניהם.

9.אין ספק שקיים אינטרס ציבורי מובהק ביצירת איזון ראוי בין עניינו של כל אחד מציבור הלקוחות הרחב הנזקק לשירות המונופוליסטי ותלוי בו (ואף התובע דנא הלין רבות על כך שאין לו שליטה על ספק החשמל והוא כבול לחיבור לרשת חברת החשמל לישראל באין ספק אחר למתן אותו שירות), לבין עניינו של הציבור כולו בכך שספק השירות יוכל לפעול באופן יעיל, סביר וכלכלי. איזון זה רלוונטי לגופים ציבוריים רבים והוא מוצא ביטוי בחיקוקים רבים, כדוגמת תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס"ג – 2003, שהותקנו מכח חוק משק החשמל, תשנ"ו – 1996. תקנות אלה מזכירות את אמות המידה, שידונו להלן.

במסגרת האיזון המבוקש נלקחים בחשבון שיקולים רבים כגון פיזור הנזק, מניעת הטלת חיובים בהיקף נרחב ולא מוגדר העלולה לגרום לייקור השירות, פרופורציה בין גובה הנזקים למחיר השירות והשאלה מיהו מנוע הנזק הטוב ביותר.

10.נראה כי שיקולים אלה עמדו לעיני הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, כשקבעה את הסדר הפיצוי בסע' 4 לאמות המידה שכותרתו: "נזקים למכשירי חשמל". אמות המידה הותקנו מכוח הסמכות שניתנה לרשות לענינים ציבורים-חשמל בחוק משק החשמל. אלה אינן אמות מידה שקובעת הנתבעת, אלא כללים שנקבעים ע"י רשות ציבורית המוסמכת בחוק והכללים מחייבים את כלל הציבור לרבות את הנתבעת עצמה. כבר נקבע בהלכה הפסוקה, כי אמות מידה אלה הינן בנות פועל תחיקתי ויש ליתן להן משקל דומה לזה הניתן לחוק ולתקנות. ניתן להבחין כי אמות המידה מצביעות על מקרים שונים העלולים להיגרם עקב תקלות באספקת החשמל, תקלות שלא כולן בשליטת חברת החשמל. במקרה שלפנינו לא יכולה, לטעמי, להיות מחלוקת כי מדובר בהפסקה שנבעה מאירוע חיצוני שלא בשליטת הנתבעת, אירוע כלשהו שגרם לניתוק המוליך. כפי שציין שושן בעדותו אירוע כזה יכול לנבוע מסיבות רבות ומגוונות, אולם התרשמתי כי אין במקרה הנדון נסיבות המצביעות על התרשלות של הנתבעת בשמירת ותחזוקת מתקני החשמל. קרי: כי ניתוק המוליך לא נגרם כתוצאה מפעולה יזומה של הנתבעת או כתוצאה ממחדל בתחזוקת אותו מוליך.

11.במקרה שלפנינו חלה הוראת אמת מידה 48(ג) הקובעת:

"ארעה אחת התקלות המפורטות להלן, לא יהא הצרכן זכאי לפיצוי מספק השירות החיוני אלא אם הוכח אחרת...". משמע, כי אין פטור אוטומטי לנתבעת בהתקיים אחת התקלות האמורות לפיצוי הצרכן, אלא מתקיימת חזקה לכאורה שאין עילה לפיצוי, אלא אם הוכח אחרת. אמת המידה מאזנת בין כלל המקרים, שכידוע לא אמורים לגרום נזק כתוצאה מהתקלה גופה, לבין מקרה ייחודי שבו הוכח אחרת ע"י הצרכן, כלומר שבו ניתן יהיה לקבוע שהתקלה עצמה גרמה לנזק. לפיכך, לא מקובלת עלי טענתה הכללית של הנתבעת כי לנוכח הוראת אמת מידה 48(ג) הנ"ל אין התובע זכאי לפיצוי. זוהי חזקה הניתנת לסתירה, ואם יעלה בכוחו של הצרכן לסתור אותה, יהיה זכאי לפיצוי, בדיוק כפי המקרים שבהם קבעו אמות המידה פיצוי לצרכן.

12.נשאלת השאלה, לנוכח הוראת אמת המידה הרלוונטית, אם עלה בידי התובע לסתור את החזקה כי אינו זכאי לפיצוי. אמת המידה לא קבעה מהם הקריטריונים שבהם צריך לעמוד הצרכן על מנת לסתור את האמור בה, אולם ברי, לנוכח המטריה הנזיקית שבה עסקינן כי עליו להוכיח את קרות האירוע, את הנזק, ואת הקשר הסיבתי ביניהם. במילים אחרות, על הצרכן להוכיח כי הנזק שנגרם למכשיר נבע באופן סיבתי מניתוק הזרם. בנוסף, עליו להוכיח כי הנתבעת הפרה חובה שבחיקוק, או שיש לייחס לה רשלנות, שבעקבותיהן נגרם הנזק האמור.

13.דומני כי המענה לשאלה הנ"ל הוא פשוט יותר בכל הנוגע למחשב הנייד. התובע אינו מתכחש לכך שהנזק הנטען התגלה שלושה שבועות לאחר הפסקת החשמל. עצם הנזק לא הוכח במידה סבירה. התובע הציג במהלך הדיון הצעת מחיר לתיקון מתאריך יום קודם הדיון. הצעה זו איננה תומכת בטענתו כי הנזק למחשב, ככל ואירע, נגרם כתוצאה מהפסקת זרם החשמל. גם בפניותיו לנתבעת לא ציין התובע את הנזק למחשב. אף אם אניח, כי הנזק התגלה 3 שבועות לאחר הפסקת החשמל, לא ניתן לקבוע לנוכח פרק זמן זה, כי התקלה נגרמה כתוצאה ממנה.

פסק הדין אליו הפנה התובע (ת"ק 17717-0510) מעיד כי ניתן בנסיבות שונות לחלוטין, בהן מומחה מטעם התובע ביקר בביתו יום לאחר תקלת החשמל והעיד כי המערכות בביתו תקינות. במקרה שלפנינו התובע לא ערך חוות דעת כזו. כאמור, סמיכות הזמנים בין התקלה לבין גילוי הנזק לכאורה במחשב הנייד, איננה יכולה להקים קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ