אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סרביאן נ' אסובוצקי

סרביאן נ' אסובוצקי

תאריך פרסום : 23/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
29616-04-10
21/12/2010
בפני השופט:
דאוד מאזן

- נגד -
התובע:
ניסן סרביאן
הנתבע:
ארקדי אסובוצקי
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סך של 4500 ₪.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

התובע מגיש תביעה נגד נציגות הבית המשותף בבניין בו הוא גר בכרמיאל וטוען כי הנתבעת בתור נציגות הייתה אחראית על הציוד הדיירים בבית אשר אוחסנו במחסני הבית המשותף ובכלל זה גם ציודו.

התובע טוען כי אחסן במחסן 11 גלילי זפת לאיטום ובלון גז, אך בחודש 10/06 גילה כי הגלילים ובלון הגז נעלמו וטוען הוא כי ראה את אחד הדיירים, מר קורן זאב, מכניס לרכבו בלון גז.

התובע טוען כי הנתבעת אחראית בגין היעלמות חפציו בהיות מפתחות המחסן בידיה ולא בידיו והיא ידעה בבירור כי בלון הגז וגלילי הזפת שייכים לו אך היא התנהגה ברשלנות עת אפשרה לדיירים אחרים לקחת את הציוד בלי רשותו ו/או ידיעתו.

התובע הגיש תלונה במשטרה ובעדותו של מר קורן במשטרה העיד כי הוא פינה את הציוד לפח האשפה בהתאם להוראות הנתבעת. התובע הגיש תביעה אישית נגד מר קורן בבית משפט השלום בעכו אותה, כב' השופט אלטר, דחה.

כאן המקום לציין כי הנתבעת הגישה נגד התובע תביעה למפקח בסך של 1,630 ₪ בגין חוב שלו עבור הוצאות הבית המשותף. וביום 23.3.10 (חודש לפני הגשת התביעה שבפניי) ניתן פסק דין ע"י המפקחת אשר חייב את התובע לשלם סך של 1630 ₪ בנוסף לאגרה ושכ"ט עו"ד בגין חוב שהצטבר לנתבעת.

הנתבעת טוענת כי אין לה כל חובה מכוח חוק השומרים לשמור על ציודו של התובע. מה גם שהמקום שבו אוחסנו גלילי הזפת היה ליד בלוני הגז והינו ומקום פתוח ולא נעול, בלוני הגז היו אמור להיות מועברים לאחסון תת קרקעי ואילו המקום שהוצבו בו בלוני הגז חולק בין הדיירים לשמירת ציודם שם ואף חולקו מפתחות לדיירים. ואז הנתבעת תלתה מודעה בבניין שבה הדיירים התבקשו לפנות את ציודם מהמקום בו הוצבו בלוני הגז על מנת לחלק את החלל בין הדיירים בצורה מסודרת ונעימה. אם כך החלל היה פתוח לחלוטין בהחלה ואח"כ הוא נסגר במנעול שהמפתחות שלו חולקו בין הדיירים ששמרו ציוד שם ואין לנתבעת אחריות כלשהי בגין השמירה על הרכוש ודין התביעה להידחות.

הכרעה:

לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים, ושמיעתם בדיון שהיה בפניי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ראשית, התובע טוען כי איחסן גלילי זפת ובלון גז במחסן, אך אין שום הוכחה כי פריטים אלו אכן היו במחסן. לא צורפה קבלה ו/או הזמנה לפריטים אלו ובשל כך לא ניתן גם לדעת איזה סוג של בלון גז היה וכמה גלילי זפת היו, אם בכלל.

שנית, התובע בעצמו מודה בכתב התביעה כי הפריטים אוחסנו במחסן הבניין, המחסן הינו רכוש משותף, שאין לנתבעת כל אחריות לשמירת הפריטים שנמצאים בו, כמו שאין חלה עליה כל אחריות לשמור על עציץ שאחד הדיירים מציב על המדרגות המשותפות.

תפקידה של נציגות הבית המשותף נקבע בסעיף 69 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 ובו נקבע כי הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל עניין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא-ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות.

מכאן אין להסיק כי תפקידה לשמור על חפציהם האישיים של הדיירים, היא אחראית על ניהול הנכס והחזקתו ותו !

על סמכותה הכללית של נציגות הבית המשותף, חלים עקרונות חוק השומרים למשל לעניין השמירה על כספי הדיירים המשולמים לה מדי חודש לטיפול באחזקה השוטפת של הבניין וגם אז האחריות היא אחריות אישית של חברי הנציגות ולא של הנציגות בתור גוף; אך אין להרחיק לכת ולקבוע כי היא אמונה לשמור על חפצים אישיים ובמיוחד כאשר כל דייר מחזיק במפתחות מחסנו.

דברים דומים כתב פרופ' ג.טדסקי במאמרו "על נציגות הבית המשותף" הפרקליט לו (תשמ"ד-1984) עמוד 5:

"אין לנו ספק כי ניהול הנציגות צריך להיראות כרוך באחריות, על פי העקרונות שבחוק השליחות ובחוק השומרים, אך אחריות זו תהיה גם אחריותם האישית של חברי הנציגות – כל אחד לפי פעולתו או אי פעולתו – ולא של הנציגות בתור גוף. בדומה לכך מקובל כי, כאשר אחראים מנהלי חברה, האחריות היא של היחידים ולא של המועצה בתור גוף. כמו כן, כאשר התמנו שליחים אחדים, נאמנות אחדים או מנהלי עיזבון אחדים, הדין המסתבר הוא שהאחריות היא אך ורק של היחידים, אף עם עליהם לפעול יחד." (שם בעמוד 12).

שלישית, התובע לא הוכיח כי חוק השומרים חל על הנתבעת כגוף, הוא לא הוכיח כי מעבר לתפקידה כנציגות הואצלו לה בחוזה בכתב או בע"פ סמכויות נוספות כגון שמירה בחינה או בשכר על חפצי הדיירים.

רביעית, אין כל ראיה לפיה הנציגות אישרה או הורתה לאדם לעשות שימוש בחפצי התובע, או הורתה לו לסלק רכוש כל שהוא, שעה שהתובע הינו חלק מהבעלים של מקום זה בהיותו רכוש משותף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ