סק"כ 3127-05-16

לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה המדינה ביום 1.5.2016 כנגד ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (להלן – ארגון המורים) שעניינה מתן צו מניעה זמני או קבוע כנגד ארגון המורים "המורה לו שלא להשבית את הלימודים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות באופן לפיו לא יתקיימו יציאות מחוץ לכותלי בית הספר מכל סיבה שהיא ולכל מטרה". המדינה ציינה כמשיבים נוספים בבקשה את המשיבים 2 עד 5, אשר בתגובתם מיום 2.5.2016 הודיעו כי הם "מצטרפים לבקשת המדינה ליתן צו מניעה כנגד העיצומים" (סעיף 3 לתגובה).

כרקע לסכסוך נציין כי ביום 27.3.2016 הודיע ארגון המורים לכל מנהלי בתי הספר בחינוך העל יסודי כי "במסגרת סכסוך העבודה אשר הוכרז בכל מערכת החינוך העל יסודית ולאור חוסר ההתייחסות של משרד החינוך והעדר טיפול בדרישות הארגון למניעת פגיעה במערכת החינוך על מוריה, תלמידיה ומנהליה, הנהלת ארגון המורים החליטה על החרפת העיצומים".

ואכן לאחר תום חופשת הפסח הוחרפו העיצומים במערכת החינוך העל יסודית כך שבוטלו חלק מהפעילויות החוץ בית ספריות.

בבקשת הצד, הדגישה המדינה כי ארגון המורים לא פירט לפניה את עילות השביתה; כי מדובר "בעיצומים פראיים שלא הוכרזו כדין ושאינם נשענים על עילת שביתה חוקית או לגיטימית"; מדובר בעיצומים המהווים הפרה ברורה של הוראות השקט התעשייתי שבו מחויב הארגון מתוקף ההסכמים הקיבוציים החלים בין הצדדים; העיצומים ננקטים בחוסר תום לב, שעה שהמדינה והארגון מצויים בהידברות מתמדת ואינטנסיבית על מגוון נושאים, והעיתוי שבו פרצה השביתה מעיד שהארגון משתמש בשביתה כנשק ראשון, בוודאי שלא אחרון. המדינה הוסיפה וטענה כי העיצומים שעליהם הודיע הארגון אינם מידתיים, ושיקולי מאזן הנוחות והנזק - מצדיקים היעתרות לבקשה.

תגובת הארגון בתמצית הייתה כי הבקשה הוגשה בשיהוי קיצוני; כי המדינה יודעת היטב מה פשר הסכסוך ועילותיו; המדינה מתנהגת בחוסר תום לב ביחסה כלפי הארגון; אין הצדקה למתן צו מניעה, משמדובר בצעדים ארגוניים מידתיים וסבירים, מבלי שנגרם נזק של ממש לתלמידים. הארגון הבהיר כי העיצומים הננקטים על ידו אינם כוללים פגיעה כלשהי באירועי יום השואה, מסעות לפולין, יום הזיכרון ויום העצמאות, ובפעילויות חוץ בית ספריות הקשורות לבחינות הבגרות. אשר לעילות הסכסוך הפנה הארגון לארבע הודעות על סכסוך עבודה שהוגשו לממונה על יחסי עבודה כמתחייב מכוח סעיף 5א' לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז – 1957 (להלן – חוק יישוב סכסוכי עבודה). כמו כן הפנה הארגון לרשימה ארוכה של נושאים העולים ממכתבים שהוחלפו בינו לבין המדינה, ובנוגע אליהם, לטענת הארגון, אין המדינה פועלת בתום לב וכנדרש.

לטענת הארגון הכריז על סכסוך עבודה בארבע הודעות שהן בתוקף בימים אלה: הודעה מיום 17.8.2015; הודעה מיום 20.8.2015; הודעה מיום 23.8.2015; והודעה מיום 26.10.2014 (להלן – ההודעות על סכסוך עבודה או ההודעות).

בטרם נבחן את ההודעות על סכסוך עבודה אחת לאחת, נציין כי במכתב הלוואי שצורף לשלוש ההודעות הראשונות המנויות לעיל נכתב כי הארגון מודיע על הכרזת סכסוך עבודה "בגין פגיעה בתנאי העבודה של מורים חברי ארגון המורים". כמו כן נאמר כי "בתקופה האחרונה הצטברו נושאים אשר אינם מעוגנים בהסכם קיבוצי כלשהו ואינם מגיעים לכדי פתרון למרות ניסיונות הארגון להביא לפתרונם בדרך של מו"מ. המדובר בפגיעה בתנאי העבודה של המורים בישראל ובכלל זה ..." (ראו מש/1, מש/ 2, מש/ 3). נקדים ונאמר, כי אין לקבל את טענת הארגון הנסמכת על הכרזה זו, שהיא כללית, לא מפורטת, סתמית ומעורפלת, שבכך הכריז הארגון על סכסוך עבודה בכל נושא שהוא, השנוי במחלוקת בין המדינה או המעסיקים ובין הארגון. לעניין זה נפסק כי מן הראוי שבהודעה על סכסוך עבודה יינתן פירוט קונקרטי ומלא אודות נושא הסכסוך שבמחלוקת, או פעולות קונקרטיות של המעסיק שבהן על פי הנטען הוא פוגע בתנאי העבודה של חברי הארגון. כמו כן נפסק כי "ניסוח סתמי ומעורפל חוטא לתכליתה של ההודעה – הצגת הנושאים שבמחלוקת על מנת שניתן יהיה לנהל מו"מ בנוגע לנושאים אלה בפרק הזמן שבין ההודעה לבין נקיטת אמצעים ארגוניים". [עס"ק (ארצי) 18139-04-15 חברת נמל חיפה בע"מ ואח' – הסתדרות הכללית העובדים החדשה ואח' (14.5.2015)]. על אחת כמה וכמה, אין לקבל טענה שנושאים שהועלו במכתבים שמועדם מאוחר להודעות, הם בגדר נושאים שעליהם ניתנה הכרזה על סכסוך עבודה במסגרת אותן הודעות.

לאור האמור, עת נבחן את עילות השביתה שבהודעות על סכסוך עבודה, נבחן רק את הנושאים הקונקרטיים שפורטו בהן, ולא נתייחס לאותן אמירות כלליות שבהודעות כמבססות עילת שביתה כדין, כנטען על ידי הארגון.

להלן נבחן את ארבע ההודעות על סכסוך עבודה שעליהן הסתמך הארגון: