ספר ואח' נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול צו מנהלי לסגירת בית העסק "בית השייח" הממוקם ברח' פנקס 8 באזור התעשיה הישן בנתניה, שהנו בית מאפה המייצר מיני מאפה ולחמים ( להלן:"בית העסק" ). הבקשה הוגשה מטעמו של בעל בית העסק, מר אייל סופר.

העובדות הצריכות לעניין

2.צו הסגירה שבנדון הוצא ביום 18/3/14 ע"י סגן מפקד תחנת נתניה וזאת לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה ( נוסח חדש ). בהתאם לצו, ייסגר העסק לאלתר ויופסק העיסוק בו לתקופה של 30 ימים. עוד יצוין, כי בד בבד עם הוצאת הצו האמור, שונו תנאי הרישוי של שני בתי עסק נוספים של המבקש, הממוקמים ברח' שטמפפר בנתניה, באופן שנידרש להציב בהם מאבטח ברמה של בודק ביטחוני למשך תקופה של 3 חודשים.

3.מנוסח הצו עולה כי מה שעומד בבסיסו הנו אירוע מיום 13/3/14, במהלכו נפצע המבקש בעקבות מטען חבלה שהונח ברכבו.

4.צו הסגירה הוצא לאחר שקויים שימוע בו נכחה המבקשת 2.

5.במהלך דיון שהתקיים בפני ביום 26/3/14, שמעתי את טיעוני הצדדים וכן הוגשו לעיוני מטעם המשיבה דוחות פעולה ( ת/2 ) ומסמך תמצית מודיעינית ( ת/1 ).

תמצית טיעוני המבקש

6.בטיעוניו טוען המבקש כי השימוע שנערך לגב' סופר לא היה כדין שכן היא בקשה להתייעץ עם עו"ד והדבר לא ניתן לה. עוד טוען המבקש כי הוא הקורבן באירוע שהתרחש ביום 13/3/14 וכי המאמץ השלטוני צריך להיות מופנה לעבר מניעת הפעילות הבלתי חוקית ולא להגבלת חירותו ולפגיעה בעסקו. מוסיף וטוען המבקש כי אין לקשור בין הניסיון להתנקש בו ברכבו לבין בית העסק נשוא הצו, שכן אלו שחפצו לפגוע בו יכולים לעשות כן בכל מקום. המבקש הדגיש כי הוא נטול עבר פלילי ובית העסק משמש מקור פרנסה לו, למשפחתו ולמשפחות 20 עובדים נוספים, אשר ייפגעו בצורה משמעותית כתוצאה מסגירת בית העסק. לשיטת המבקש, אין ראיה לכך שהמשך פעילות העסק תגרום להפרעה לשלום הציבור.

תמצית טיעוני המשיבה

7.המשיבה טענה כי הצו נשוא הבקשה מהווה החלטה מנהלית של קצין משטרה, אשר נתקבלה בסמכות ואין מקום להתערב בה. עוד הדגישה המשיבה כי נוכח המידע המודיעיני הקיים בנוגע למבקש והאירוע בו עסקינן, היה בסיס להוצאת הצו. לדברי ב"כ המשיבה, השיהוי בהוצאת הצו נבע מן העובדה שהמבקש היה בבית החולים והמתינו לקבלת אינדיקציות חקירתיות והאבחנה בין בתי העסק של המבקש נובעת ממיקומם. לשאלת בית המשפט, האם קיים מידע או בסיס לטענה שצפויה פגיעה עבריינית אלימה בבית העסק, השיבה ב"כ המשיבה כי התיק נמצא עדיין בחקירה ( ע' 3 ש' 1 ).

דיון והכרעה

8.ס' 78(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971 קובע כדלקמן:

סגירת "היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון".

9. בקורת שיפוטית אודות צו שהוצא מכוח הסעיף דנן כרוכה בבדיקה דו שלבית;

ראשית, יש לבחון האם קיימות ראיות מנהליות מספיקות לקיומן של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום או שיש יסוד סביר לחשש בדבר קיומן של אלה.

שנית, ככל שישנה תשתית עובדתית הולמת כנדרש בסעיף, יש לבחון כלום הופעלה הסמכות המנהלית בצורה סבירה, מידתית ובהתאם לכללים של צדק טבעי.

בהפעלת שקול הדעת, על בעל הסמכות לאזן בין חרות הפרט ( חופש העיסוק ) לבין אינטרס הכלל בשמירה על שלום הציבור. ניתן לומר כי איזון כאמור יתקיים ככל שסגירת העסק הכרחית כדי למנוע הפרעה ממשית וחמורה לשלום הציבור ואין ניתן לנקוט באמצעים אחרים שפגיעתם בחופש העיסוק פחותה.

כפי שציינתי בעבר בעניין עטיה, לגישתי יכול ותתקיים זיקה בין שני שלבי הבדיקה וזאת בדומה ל"מקבילית הכוחות" שהוכרה בפסיקה בהקשרם של דיני המעצרים. ככל שעוצמתן של הראיות בנוגע לקיומן של ההתקהלות הבלתי חוקית, ההתפרעות או ההפרעה לשלום הציבור גבוהה יותר ומצביעה על סכנה קרובה וממשית יותר לשלום הציבור כך תיחשב מידתית יותר הפעלת הסמכות המוקנית בסעיף בו עסקינן. וההפך – ככל שעוצמת הראיות הנוגעות לאפשרות של קיום הפרעה לשלום הציבור חלשה יותר כך יש להיזהר שבעתיים בהפעלת הסמכות ובפגיעה בזכויות הפרט.

10. במקרה דנן, אין חולק כי לא התקיימו בבית העסק התקהלות בלתי חוקית או התפרעות, כך שהבסיס הנטען להוצאת צו הסגירה הנו קיומה של הפרעה לשלום הציבור או חשש לקיומה של הפרעה כאמור.