ספר ואח' נ' כרדי ואח'

פסק דין

רקע

1.בתאריך 6.12.12, ברח' ביאליק באור עקיבא, ארעה תאונת דרכים בין מכונית מסוג פולקסוואגן פסאט מ.ר. 90-885-18 בה נהג באותה עת התובע (להלן: "הפסאט"), לבין מכוניתו של הנתבע מסוג מאזדה מ.ר. 46-041-19 (להלן: "המאזדה").

2.בכתב תביעתו ציין התובע כי במועד הרלבנטי לתאונה היתה הפסאט "שייכת לגב' סיגל תשובה" ובדיון הראשון שהתקיים בבית המשפט אמר כי בעת התאונה הוא נהג בפסאט לאחר שרכש אותה ממגרש מכוניות של אחד ששמו עמית צמח (להלן: "צמח") וכי היה בדרכו לעשות לה טסט.

3.במצב דברים זה ולנוכח העובדה שהנתבע הגיש גם הוא – תביעה שכנגד - נגד התובע וחברת הביטוח מנורה בע"מ, הוריתי לצדדים להגיש את כתבי טענותיהם מחדש, מטעם וכנגד הצדדים הנכונים לתביעות ההדדיות. המשך הדיון נדחה.

4.בדיון הבא, הציג בפני התובע זכרון דברים המלמד, על פניו, על כך שביום 1.12.12 הוא רכש את הפסאט מצמח תמורת סכום של 14,000 ₪ (ת/1) וכן צילום של רשיון הרכב המלמד על כך שהבעלות בה הועברה לצמח בחלוף כ- 6 חודשים לאחר מכן, ביום 3.4.13 (ת/2)....

5.התובע הוסיף והבהיר כי הפסאט לא היתה רשומה על שמו אף פעם וכי מאז התאונה הוא מכר אותה לאדם אחר וכדבריו: "אני קניתי את הרכב ממגרש ובקשתי מהסוחר לא להעביר את הרכב בעלות ושאני יביא קונה למגרש כי רציתי לקנות ולמכור שכן הרכב היה במחיר מציאה".

בתשובה לשאלותי הצהיר התובע כי במועד התאונה הוא היה בעליה של הפסאט בפועל וכי הוא מבין שאם ייקבע בסופו של ההליך שהוא האשם בגרימת התאונה, כי אז יחוייב הוא באופן אישי.

6.לתמיכת טענותיו ובהתאם להנחיותי, צרף התובע לתיק בית המשפט תצהיר של הגב' סיגל תשובה לפיו היא מכרה את הפסאט לצמח ביום 20.11.11 ותצהיר של צמח לפיו הוא מכר את הפסאט לתובע ביום 1.12.12.

7.חברת הביטוח מנורה בע"מ אשר לדברי נציגותיה שהופיעו בפני, ביטחה בעת הרלבנטית את שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה, הגישה מצידה דו"ח חקירה המלמד על כך שהפסאט נרכשה בשעתה אצל צמח על ידי אחד ששמו יובל שטיימן (שהיה בעל הפוליסה אצלה) ולמרות זאת נשארה רשומה על שם הגב' סיגל תשובה, בשל עיקול שהוטל עליה לפני כן. לאחר מכן, נמכרה הפסאט הלאה עד שהגיעה, עובר לתאונה, לידי התובע.

משכך, בקשה חברת הביטוח לדחות את התביעה שהוגשה נגדה, בהעדר זיקה ביטוחית.

נסיבות התאונה

8.לגרסת התובע, ביום התאונה, בעוד הוא נהג בפסאט ברח' ביאליק באור עקיבא, יצא הנתבע ממפרץ חניה שלימין הכביש בכוון נסיעתו, החל לבצע פניית פרסה ובתוך כך חסם את נתיב נסיעתו וגרם לפסאט להתנגש בדלת השמאלית קדמית של המאזדה.

מיד לאחר התאונה – כך לגרסת התובע – הוא ביקש "לסגור את העניין" עם הנתבע בכך שהאחרון ישלם לו סכום של כ-2,000-3,000 ₪ לכיסוי תיקון הפסאט, אלא שהנתבע בקש לשוחח על כך עם בנו וכשעה לאחר מכן התקשר אליו סוכן הביטוח של הנתבע והציע לו שייקח את האחריות על התאונה על עצמו, בתמורה לתשלום השתתפותו העצמית וכך "כולם יהיו מרוצים".

9.הנתבע, שאישר כי עובר לתאונה הוא עמד במפרץ חניה ממנו יצא אל הכביש, תיאר את התאונה, תוך המחשתה באמצעות התצלומים והשרטוט שצורפו לכתב הגנתו, באופן שונה:

"אני הייתי בחניה, אני יצאתי לכביש ועשיתי סיבוב ופתאום הרגשתי

מכה של אוטו. הוא ירד מהכביש. היה גשם, לא יודע מה, הוא דיבר

בטלפון והוא נתן ברקס והחליק והגיע אלי. אני הייתי בכלל מחוץ

לשני מסלולי הנסיעה... הסתכלתי שמאלה ולא היה אף כלי רכב.

הוא היה בירידה של כביש החוף. אני ראיתי אותו וראיתי שהוא נוסע