ספקטור נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המערער הוכר כסובל מליקויי שמיעה בגין מחלת מקצוע, וועדה רפואית מיום 08.11.09 קבעה כי נותרה לו נכות בשיעור של 10% בגין ליקוי שמיעה, בתחולה מיום 19.11.08.

המערער הגיש בקשה לדיון מחדש בעניינו עקב החמרת מצב, וועדה רפואית – דרג ראשון מיום 05.02.12 אשר דנה בעניינו בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956, קבעה כי לא חלה כל החמרה במצבו.

המערער הגיש ערר על ההחלטה הנ"ל, וועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") דנה בו ביום 09.07.12 וביום 05.11.12, דחתה את הערר וקבעה שלא חלה כל החמרה במצבו של המערער.

על החלטה זו נסב הערעור שלפני.

2.במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין עמד ב"כ המערער על טיעוניו שבהודעת הערעור.

טענות ב"כ המערער מכוונות בעיקרן לכך שהועדה העדיפה ממצאי בדיקות שמיעה שנערכו למערער מטעם מכון גל על פני בדיקות שמיעה אחרות שהוצגו מטעם המערער עצמו.

לטענת ב"כ המערער, טעתה הוועדה עת העדיפה בדיקת השמיעה שנערכה מטעם המשיב במכון גל, כאשר בדיקת ה - BERA, אותה ביקשה הוועדה כי תיערך למערער, נערכה גם היא במכון גל. על כן לטענתו, מאחר ובדיקת השמיעה נערכה ביוזמת המשיב במכון גל, ראוי היה כי בדיקת ה – BERA תיערך במכון אחר, וזאת על מנת למנוע כל רבב בעניין זה.

3.ב"כ המשיב מנגד, התנגד להחזרת עניינו של המערער לוועדה, משלגישתו לא נפל כל פגם משפטי בדרך פעולותיה. ב"כ המשיב הפנה לכך כי הוועדה לא ביקשה שבדיקת ה – BERA תיערך דווקא במכון גל, כאשר המערער לא הלין על כך אלא לאחר שקיבל את התוצאות של הבדיקה במעמד הדיון בוועדה.

4.החלטת הועדה מושא הערעור:

(א)בישיבתה מיום 09.07.12, הוועדה שמעה תלונות המערער וקבעה הממצאים הבאים:

"בבדיקה: תופיות תקינות.

בבדיקת שמיעה שהמציא הנבדק ממכון אסף מתאריך 19.1.11 קיימת עקומה יורדת לכיוון התדרים הנמוכים, כאשר יש פגיעה קלה בתדרי הדיבור דבר שאינו אופייני כלל לצורת ההתקדמות של נזק אקוסטי אשר נוגס בהדרגה מכיוון התדרים הגבוהים לנמוכים. מעבר לכך ליקוי של 50 דציבל בכל תדרי הדיבור הרי היה צורך בשקע הרבה יותר עמוק בתדרים הגבוהים ומקורו אינו רק בחשיפה לרעש אלא מקור תחלואתי אחר. לעומת זאת, בדיקה ממכון גל מתאריך 13.12.11, קיימת עקומה עם שקע אופייני לנזק אקוסטי עם ממוצע תדרי דיבור של 30 דציבל משמאל ו – 38 דציבל מימין. דבר שמעניק נכות של 10% כפי שיש לנבדק.

הנבדק ביצע בדיקת ברה ב – 10.5.12 בביה"ח צרפתי בנצרת. בבדיקה זו לא נמצא סף ב – 2000 הרץ. הסף ב – 1 קילו הרץ וב- 3 קילו הרץ הוא 50 דציבל. דבר המראה עקומה שטוחה שאינה מתאימה לנזק אקוסטי. מעבר לכך, בדיקה זו לוקה בחסר כי לא צוין פעילות שרירית אשר כשהיא קיימת היא מעלה את סף זיהוי הפוטנציאלי".

הוועדה לא סיכמה את ממצאיה, וביקשה "בדיקת ברה במכון אשר מבצע את הבדיקה לפי הכללים הבסיסיים".

(ב)הוועדה התכנסה שוב ביום 05.11.12, ובפניה הופיע ב"כ המערער שדבריו נרשמו בפרוטוקול הדיון:

"עו"ד שילוני הופיע לועדה למרות שלא הוזמן והועדה מאפשרת לו לומר את דברו. התביעה להחמרה נדחתה על סמך בדיקה במכון גל ומכוח BERA התבצעו במכון גל, ולדעתי לא היה מקום לשלוח לאותו מקום יש נטייה לאשר את התוצאות שלו...".

(ג)בפרק "ממצאים ונימוקים" נרשמו הדברים הבאים:

"המשך דיון מיום 9.7.12.

בדיקת BERA מיום 6.8.12 ממוצע תדרי דיבור בשמאל DB30 ובימין DB33 בהתאם לתוצאות בדיקה זו נכותו השמיעתית היא 10% לפי סעיף 72(1)(ג)(4)".