ספי נ' עוף טוב (שאן) בע"מ ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן בתיק העיקרי ביום 09/01/12 (להלן: "פסק הדין"), וזאת עד להכרעה בערעור שתגיש לבית הדין הארצי.

בפסק הדין חויבו הנתבעות-המבקשות לשלם לתובע-המשיב סך של 70,091₪ במונחי קרן וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ .

2.לטענת המבקשות, בפסק הדין נפלו טעויות מהותיות, והיא מתעתדת להגיש ערעור , וסיכויי הערעור להתקבל – טובים.

לטענתן, ככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין – עלול הוא לגרום להצפת המבקשות בתביעות של עובדים רבים נוספים דוגמת התובע, והדבר עלול לגרום לקריסתן.

עוד טוענות המבקשות , כי ככל שישולם למשיב תשלום כלשהו ויתקבל הערעור או חלקו, יקשה על המשיב להחזירו לידיהן, שכן כפי שהצהיר הוא עצמו – הרי שהוא שרוי בקשיים כלכליים חמורים.

3.יוער כי הבקשה הועברה לתגובת המשיב, והוענקה לו ארכה סבירה לצורך הגשת התגובה, אולם המבקשות הגישו בקשה דחופה בה עתרו למתן צו עיכוב ביצוע פסק הדין במעמד צד אחד למניעת נזק בלתי הפיך שהן טוענות כי עלול להיגרם להן במידה ולא יעוכב ביצוע פסק הדין.

מאחר ולדעת בית הדין די באמור בבקשה (ובמה שלא אמור בה) כמו גם במכלול נסיבות העניין, כדי לדחות את הבקשה, מבוטל חיוב המשיב בהגשת תגובה, והחלטה זו תינתן בלעדיה, וכפי שמבקשות המבקשות – "במעמד צד אחד"..

4.הדין החל –

סמכותו של בית דין זה לעיכוב הליכים לאחר שנתן פסק דין קבועה בתקנה 129 (2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, המאמצת את תקנות 466-471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הכלל הוא כי מי שזכה בדין, זכאי לממש את פרי זכייתו.

לפיכך, יעוכב ביצוע פסק דין אם שוכנע בית הדין כי לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, ובשים לב לסיכויי הצלחת הערעור (ר' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש. לוין עורך) עמ' 861-859; בש"א 2966/96 אלי עטיה נ' עירית תל אביב, פ"ד נ(1) 668).

בהחלטה אם לעכב הליכים על בית הדין לבדוק את מאזן הנוחות, הנזקים והאינטרסים של הצדדים להליך ואת התוצאות שתגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מההחלטה (ב"ש 396/86 שטיין נ' חזן, פ"ד מ(3) 133, 135-136; ע"א 6146/00 עיריית תל אביב נ' בצלאל, ניתן 19.11.00; בש"א 1181/01 רחימי - מלכה, 30.4.01).

עוד נפסק כי בדרך כלל לא ייעתר בית הדין לבקשה לעיכוב הליכים, כאשר המדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי, אלא בנסיבות מיוחדות, למשל, כאשר מדובר במשיב שהוא גמלאי ונשוא פסק הדין הוא גמלת פרישה (ר' בש"א 7/99 תנובה - יהושע פאול, עבודה ועוד כרך לב (1) 28), או כאשר לצורך ביצוע פסק הדין יש צורך במימוש נכסים, היוצר לכאורה מצב בלתי הפיך (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פאריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה (5) 499, 504).

5. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן מתקיימות הנסיבות המצדיקות עיכוב ביצועו של פסק הדין, משמדובר בפסק דין כספי בלבד (ר' ב"ש 396/86 הנ"ל, בעמוד 136, מול האות ב'; דב"ע 97/392-9 נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ, עבודה-ארצי, כרך לא (1) 42; ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה 4 תל אביב, פ"ד נג (1) 187).

6. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, ומעבר לכך שלא ערכאה זו היא המתאימה להערכתם, לא שוכנעתי כי הסיכויים לקבלתו הם טובים.