ספירים רהב בע"מ נ' הראל חב' חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה בגין תגמולי ביטוח, אשר לדעת התובעת הנתבעת סירבה שלא כדין לשלמם.

התובעת ספירים רהב בע"מ (להלן: "התובעת") היא חברה העוסקת בייצור תכשיטים ומפעלה נמצא בקיבוץ רבדים.

הנתבעת היא חברת ביטוח, אשר הנפיקה לתובעת פוליסת ביטוח שמספרה 10007506, לביטוח חומרי הגלם אשר נמצאים בחצריה וברשותה. הפוליסה הונפקה ביום 01/01/06, לתקופה של שנה.

בתאריך 31/12/06, פרצה אש במפעל וכתוצאה מכך הושמדו כל חומרי הגלם שהיו בו.

משהעריכה התובעת את נזקיה, הוגשה התביעה אל הנתבעת על סך 125,222$. סכום הביטוח על-פי הפוליסה היה 160,000$.

הנתבעת לא מהרה לשלם לתובעת, ורק לאחר הגשת התביעה שולם סכום של 110,000 ₪, אך לדעתה של התובעת מדובר בתשלום חסר, ונמנעה ממנה האפשרות לקנות חומרי גלם חדשים ולשקם את המפעל.

בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה לפיצול סעדים, שכן לדעת התובעת אי היענותה של הנתבעת לדרישתה, גרמה לה עוד נזקים, כתוצאה מהפרת חוזה הביטוח על ידה.

התובעת ביקשה לתקן את כתב התביעה והעמידה את תביעתה על סכום של 429,956 ₪. כן ציינה בכתב התביעה המתוקן, כי אכן הנתבעת שילמה לה לאחר הגשת כתב התביעה המקורי סכום של 110,000 ₪.

טענות הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן, הן כדלקמן:

הנתבעת שילמה לתובעת 30,000$ בניכוי השתתפות עצמית כפי שהוגדר בפוליסה, ולפי דעתה תשלום זה נעשה אף הוא לפנים משורת הדין, וכי עדיין לא נמסרו לנתבעת כל המסמכים הנדרשים לצורך טיפולה בנזקים שנגרמו לתובעת.

הנתבעת, סבורה כי מלאה אחר התחייבותה על פי הפוליסה, שכן על פי הפוליסה ישנם גבולות חבות ביטוח ספציפיים למלאי הנמצא במבנים שונים של התובעת, על פי הערכתה ורצונה, כפי שבאו לידי ביטוי גם בהצעת הביטוח ודו"ח הסוקר המהווים חלק מהפוליסה.

הנתבעת שילמה את סכום הביטוח ביחס למלאי בבית המלאכה אשר בוטח ב- 30,000$ בלבד.

הטענה היא, כי סכום הביטוח 160,000$ מתייחס להצטברות כל הכיסויים הביטוחיים של כל פעילות התובעת, כמפורט בכתב ההגנה, ומשניזוק רק המלאי בבית המלאכה, והוא בוטח רק בסכום של 30,000$ יצאה הנתבעת מידי חובתה כאשר שילמה 110,000 ₪.

התובעת היא זו אשר החליטה לבטח את המלאי רק ברבע מערכו, ולא ייתכן לקבל את טענתה כי הביטוח של 160,000$, הוא כביכול ביטוח "צף" על כל אגפי המפעל. לכל אגף ואגף ניתן כיסוי בהתאם לרצונה של התובעת באופן ספציפי, ואין להעביר סכום ביטוח של אגף אחד לאגף אחר, ולא ניתן באופן רטרואקטיבי לשנות את תנאי הפוליסה.

בנוסף הנתבעת טענה, כי התובעת התנהגה בחוסר תום לב במשא ומתן לקראת כריתת החוזה, כאשר הציגה בפני הנתבעת מצג לפיו שווי המלאי שברשותה הוא בשיעור ממוצע של 200,000$ בלבד, ובפועל היה גבוה בהרבה והגיע עד כ- 660,000$. הנתבעת גרמה להחמרת הסיכון, כאשר לא גילתה את ערכו האמיתי של המלאי, ויש בכך להשפיע על הסיכונים הרלוונטיים לפוליסה, הן ביחס לסיכוני פריצה, והן ביחס לסיכוני שרפה.

משהפרה התובעת את חובת הגילוי ו/או חובת תום לב, הנתבעת זכאית לבטל את פוליסת הביטוח.

פרשת התביעה

מטעם התביעה העידו מר מוטי פז, מנכ"ל התובעת, ומר דוד מאירוביץ, אשר הכין חוות דעת שמאית בגין הנזקים שנגרמו למפעלה של התובעת בשריפה ואמדם בסך 125,222$.

בזמן הדיון, בתשובה לשאלת ב"כ התובעת, השיב כי עפ"י תחשיבו, שווי המלאי שהיה במפעל בעת המקרה היה בסך 259,497$ ולא 660,000$ כטענת הנתבעת.