החלטה
המשיב הגיש לביצוע בהוצל"פ 14 שיקים, בסכומים שונים, שכולם חוללו מחמת הוראת ביטול.
המבקש מתנגד לביצוע וטוען כי לווה מהמשיב סכום כסף כנגד שיקים שמסר לו, שסכומם מגלם את הריבית החלה על ההלוואה.
לטענת המבקש, בתחילת הקשר בינו לבין המשיב, לווה מהמשיב כספים. השיקים שמסר כנגד אותן הלוואות נפרעו.
לאחר זמן מה, פנה למשיב בבקשה לקבל הלוואה נוספת, ושוב התבקש למסור שיקים למשיב (אלה השיקים דנן). אולם, המשיב לא נתן לו, בסופו של דבר, את ההלוואה ואף לא החזיר לו את השיקים.
על כן, הורה לבנק הנמשך לבטלם.
המבקש ציין, בסע' 12 לתצהירו, כי עד אשר ביטל את השיקים, העמיד המשיב לרשותו כ-220,000 ₪, מתוכם החזיר לו כ-200,000 ₪ (צורפו לתצהיר 3 רשימות של שיקים שנפרעו לטובת המשיב כנספח א' לתצהיר).
המבקש מוסיף וטוען שהפער בין סכום השיקים כמפורט בנספח א', לבין סכום החוב לו טוען המשיב, מגלם ריבית לא מוסכמת של כ-300,000 ₪, שאף אינה הגיונית בנסיבות העניין, כלל ועיקר.
בחקירתו הנגדית הוברר, כי המבקש פנה אל המשיב בכתובים, בדרישה להשבת השיקים. ברם, המכתב לא צורף לתצהירו.
ב"כ המבקש טוען בסיכומיו, כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית עליה חלות הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות, המחייבות את המשיב לצרף לתביעה מסמכים מסוימים, והמשיב דנן לא עמד בכך. די בזה, לטעמו של ב"כ המבקש, על מנת שתינתן רשות להגן.
פרט לכך, טענות המבקש לא נסתרו בחקירה ואף מסיבה זו יש להעתר לבקשה.
מנגד, טען ב"כ המשיב כי יש לדחות את ההתנגדות, ולו באופן חלקי, משום שהמבקש מודה, למעשה, בחוב של 20,000 ₪.
טוען ב"כ המשיב שיש לאבחן בין המשיב, לבין החברה שעניינה נדון בע"א 4003/07 (שהוזכר על ידי ב"כ המבקש בסיכומיו), משום שבאותו מקרה נדון עניינה של חברה העוסקת דרך קבע במתן הלוואות חוץ בנקאיות, לעומת המשיב שעיסוקו בניהול מעדניה ואינו משמש כעסק למתן הלוואות.
ב"כ המשיב מפנה את תשומת הלב ל-ת.א. (י-ם) 2273/07 שמואל משה נ' בסה אהרון, לפיו ניתן ליתן פסק דין לזכות המשיב, אף אם לא מתקיימות במלואן הוראות סע' 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
דיון והחלטה:
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 (להלן: "החוק") קובע, בסעיף 8, כי מלווה המגיש תובענה בבימ"ש נגד לווה, או מגיש נגדו בהוצל"פ בקשה לביצוע פסק דין או שטר, בקשר לחוזה הלוואה חוץ בנקאית, צריך לצרף לכתב התביעה או לבקשה, העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי העניין.
במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי השיקים נשוא בקשת הביצוע ניתנו במסגרת חוזה להלוואה חוץ בנקאית ולכן היה על המשיב לצרף, לכאורה, לבקשת הביצוע העתק מחוזה ההלוואה.
כמו כן, דורש החוק כי בבקשה לביצוע יצוין הסכום הנדרש, אופן חישובו ופרטים נוספים, הכל כמפורט בסע' 8 (ב) לחוק.
עיינתי בפסק דינו של כב' השופט אברהם רובין מביהמ"ש השלום בירושלים. באותו מקרה נדונה התנגדות של לווה שנטל הלוואה חוץ בנקאית, כאשר הטענה היחידה בה התמקד (לאחר שלא הופיע להיחקר על האמור בתצהירו, ולאחר שזנח בסיכומיו את יתר טענותיו), כי דין התביעה נגדו להידחות, מן הטעם שלא התקיימו דרישות סע' 8 לחוק.
ביהמ"ש הנכבד דן בשאלה זו בשני אספקטים: ראשית, האם הוראות סע' 8 הופרו; ושנית, בהנחה שהן הופרו, מה הסנקציה שיש להטיל על התובע בשל כך.