ספוז`ניקוב נ' חברה לניהול בית כלל בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו על פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 30.6.11.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי לדחות את הבקשה.

המבקש הגיש את הבקשה לבית המשפט ביום 2.11.11 וטען כי פסק הדין של בית המשפט קמא נמסר לו ביום 11.7.11 ו"בהתחשב בפגרת הקיץ של בתי המשפט ובפגרת חג הסוכות, שאינם באים במניין הימים, מצוי המבקש בפיגור בן 13 ימים להגשת ערעורו. כמו כן, יצויין כי במניין הימים אף חלו המועדים ראש השנה ויום כיפור אשר אף בהם לא התקיימו ימי עבודה".

המבקש טוען כי סיבת האיחור בהגשת הערעור נעוצה בכך שבא כוחו חלה במחלת עיניים, ממנה טרם החלים, וכי כתוצאה מכך לא יכול היה לתפקד במשך למעלה מחודש וחצי וגם כששב לעבוד עשה כן למשך שעות ספורות ביום. בבקשה נטען כי ב"כ המבקש פנה לרופאים בימים 9.10.11 ו- 11.10.11 לשם קבלת טיפול רפואי וכי נקבע לו תור ליום 10.11.11 לבדיקה אצל מומחית בתחום העיניים.

לבקשה צורף אישור מחלה מיום 11.10.11 בו צויין כי ב"כ המבקש לא מסוגל לעבוד מיום 25.9.11 ועד ליום 23.10.11.

כן נטען בבקשה כי סיכויי הערעור טובים.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש ידע על פסק הדין עובר למועד בו הוא טוען שפסק הדין הומצא לו זאת מאחר שיום אחרי מתן פסק הדין – 28.6.11, פנה ב"כ המשיבה אל ב"כ המבקש והודיע לו כי בית המשפט דחה את התביעה שהגיש. עוד נטען כי המבקש לא המציא כל אסמכתא לכך שפסק הדין התקבל אצלו במועד הנטען בו הוא טוען וכי אף אם תתקבל טענתו לענין מועד המצאת פסק הדין לידיו (11.7.11) הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור היה 11.10.11 ומשכך, בקשת הארכת המועד להגשת הערעור הוגשה 22 ימים לאחר חלוף המועד להגשת הערעור (ולא 13 ימים כנטען על ידי המבקש). עוד נטען כי האישור הרפואי עליו נסמכת הבקשה הוא אישור סתמי וכי לא ניתן להבין ממנו מהן מגבלותיו של ב"כ המבקש ומשכך ממילא אין מחלת בא כח המבקש משום 'טעם מיוחד' המצדיק מתן הארכת המועד המבוקשת. זאת ועוד, לטענת המשיבה, חרף מחלת בא כח המבקש הוא נקט בהליכי סרק נגד המשיבה במסגרת ההוצאה לפועל. המשיבה מוסיפה כי סיכויי הערעור נמוכים שכן "מדובר בפסק דין שכולו ממצאים עובדתיים".

5.בתשובתו טוען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מחלתו מהווה 'טעם מיוחד' שכן עד היום "היא לא נפתרה סופית..." והיא מגבילה את שעות העבודה שלו. המבקש חוזר על טענתו כי קבל את פסק הדין ביום 11.7.11 וכי בקשת הארכת המועד להגשת ערעור הוגשה 13 ימים לאחר המועד האחרון להגשת הערעור ולא 22 ימים כטענת המשיבה. באשר לטענת המשיבה ביחס לנקיטת הליכי ההוצאה לפועל חרף מחלת ב"כ המבקש נטען כי את הבקשה בטענת פרעתי מיום 21.9.11 הגיש המבקש לפני מחלת ב"כ.

6.כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מאתי לדחות את הבקשה.

בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר האזרחי נדרש 'טעם מיוחד' להארכת מועד להגשת ערעור שכן המועד להגשת ערעור ובקשות רשות ערעור קבוע 'בחיקוק' וכלשון התקנה "נקבע המועד הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו ".

ראשית, ולמען הסדר הטוב, אני רואה לציין, כי גם אם קבל המבקש את פסק הדין לראשונה ביום 11.7.11, הרי שהמועד האחרון להגשת ערעור מטעם המבקש חל ביום 11.10.11 – יום לפני פגרת הסוכות ומשכך טענות המבקש בכל הקשור לפגרת הסוכות אינה רלוונטית.

עוד לציין, כי בשים לב לכך שהמועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 11.10.11 הרי שבקשת הארכת המועד להגשת הערעור (שהוגשה לבית המשפט ביום 2.11.11) הוגשה לבית המשפט לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הערעור.

המבקש סומך בקשתו על מחלת העיניים של בא כוחו אלא שהוא לא טרח לצרף מסמכים רפואיים רלוונטים מהם ניתן ללמוד על אופי המחלה ו/או חומרתה. כל שצורף לבקשה בהקשר זה הוא "אישור מחלה" בן עמוד אחד על גביו צוין כי: "DIAGNOSIS IS DOCUMENTED IN THE MEDICAL RECORD" - המבקש לא צירף את המסמכים הרלבנטיים המוזכרים באישור המחלה ונראה כי לא בכדי.

התיעוד הרפואי הדל שצורף לבקשה אינו מעיד מאומה ומשכך, אין הוא בבחינת 'טעם מיוחד' להארכת המועד להגשת הערעור.

זאת ועוד, בסעיף 15 לתשובת המבקש נטען כי חרף העובדה שהאישור הרפואי ניתן החל מתאריך 25.9.11, הרי שהמבקש לקה במחלת העיניים עוד לפני כן ונבצר ממנו לעבוד בשל כך. טענה זו לא מתיישבת עם טענת המבקש לפיה את הבקשה להוצאה לפועל ביום 21.9.11 (ימים ספורים טרם התאריך שצוין על גבי אישור המחלה) "הגיש המבקש לפני מחלת ב"כ" – ונתתי דעתי כי ב"כ המבקש חתום על הבקשה להוצאה לפועל מיום 21.9.11 (!!!)

די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה אך אני רואה להוסיף, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים שכן מעיון בהודעת הערעור עולה כי עיקרו מבוסס על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא – בקביעות כגון אלה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ב, 20 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.