ספדי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.10.2012 שניתנה במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה, לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק). בהחלטתה, קבעה הוועדה כי למערערת לא נותרה נכות עקב תאונת העבודה מיום 1.12.2011.

טענות הצדדים

2.לטענת המערערת, הוועדה לא התייחסה כלל לטענותיה בדבר כאבי הראש והסחרחורות הקבועים מהם החלה לסבול אך ורק לאחר התאונה. הוועדה לא

קבעה האם הכאבים נובעים מהפגיעה הנוירולוגית עקב התאונה ולא הסבירה מדוע הכאבים החלו רק לאחר התאונה. עוד נטען כי הוועדה לא נימקה את החלטתה כנדרש ובכלל זה את הקביעה לפיה "אין הגבלה בתנועות הצוואר". המערערת מוסיפה וטוענת כי קביעות הוועדה אינן מתיישבות עם החומר הרפואי הרב שעמד בפני הוועדה לרבות בדיקת הסי.טי. אחרון טוענת המערערת כי, ככל שהוועדה נתנה אמונה בתלונותיה, היה עליה לבחון אפשרות של התאמת סעיפים לליקויים מהם היא סובלת.

3.לטענת המשיב, בוועדה ישב נוירולוג, כאשר נערכה למערערת בדיקה קלינית ממנה עלה כי אין הגבלה בתנועות הצוואר לכל הכיוונים. הוועדה התייחסה לתלונת המערערת לכאבי הראש והסחרחורות וציינה כי על פי דו"ח מבית חולים רמב"ם מיום התאונה, אין סיפור של אובדן הכרה. הוועדה קבעה את ממצאיה בהתאם לכל המסמכים הרפואיים שהיו בפניה ובכלל זה מסמך רפואי של ד"ר אלכסיי נוירולוג מקופת חולים מיום 8/5/12 שלא מצא ממצא לא תקין מבחינה נוירולוגית. לטענת המשיב, אופן עריכת הבדיקה הקלינית הינו עניין שברפואה המסור לשיקול דעתה של הוועדה. לא הובאה בפני הוועדה חוות דעת רפואית המפרטת מבחנים או בדיקה קלינית אחרת. לפי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, תוצאות של בדיקה קלינית עדיפות על פני ממצאים הדמייתיים. תפקידה של הוועדה הינו לקבוע דרגת נכות לפי הממצאים שבפניה ולא לאבחן אבחנות או סיבות לכאבים. אין סעיף ליקוי בגין כאבי ראש וכאבים כשלעצמם אינם מקנים נכות. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת כנדרש ולא נפל בה כל פגם משפטי.

הכרעה

4.לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות מהנימוקים המפורטים להלן.

5.הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)]. עוד נקבע, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן [עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.2006)].

6.בענייננו, בוועדה השתתפו אורטופד, נוירולוג ונפרולוג, כך שהרכב הוועדה התאים לתלונות המערערת. המערערת נבדקה פיזית על ידי רופאי הוועדה שמצאו את הממצאים הבאים:

"נבדקה בבי"ח רמב"ם ב-1/12/11 לאחר תאונה אין סיפור של אובדן הכרה, היום תלונות של כאבי ראש ורגישות בצוואר.

CT צוואר- 11/8/12 אשר הראה היצרות מרווחים דיסקלייםC5-6, C6-7, C7-D1 לא הודגמו שברים, בלט גרמי מסויידC5-6 עם היצרות של המירווח. ע"פ מכתב של ד"ר אלכסיי 8/5/12 ביצעה CT מוח ו-M.R.I מוח אשר הדגים הרחבה של חדרים לטרלים יותר משמאל.

אין דלדול של שרירי ידיים (גפיים) עליונות, אין הגבלה בתנועות הצוואר לכל הכיוונים אין נוקשות של שרירים פרבפטברלים צוואריים רפלקסים תקינים ללא החזרים פתולוגים עצבים קרניאליים תקינים מבחני קורדינציה בגדר הנורמה, רומברג שלילי."

7.מפרוטוקול הוועדה כמו גם ממצאי הבדיקה עולה כי הוועדה התייחסה לתלונות המערערת בדבר כאבי הראש וכאבי הצוואר.

לעניין הכאבים בצוואר – בבדיקה הקלינית לא נמצאה מגבלה כלשהיא בתנועות הצוואר וממצאי הבדיקה היו תקינים. המדובר בקביעה בתחום הרפואי שבסמכות הוועדה ובית הדין אינו מתערב בקביעות רפואיות. הוא הדין גם לגבי דרך ביצוע הבדיקה המסור לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה. כמו כן, הוועדה התייחסה לבדיקות ההדמייה שהונחו בפניה ופרטה את ממצאיה. כידוע, הבדיקה הקלינית היא הבדיקה הקובעת בעוד שבדיקות הדימות הן בדיקות עזר בלבד. הממצאים בבדיקה הקלינית לא הצביעו על מגבלה אורטופדית או נוירולוגית בצוואר ועל כן, הוועדה הייתה רשאית להעדיף את תוצאות הבדיקה הקלינית. החלטה מסוג זה הינה במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה ואין בית-הדין מתערב בה.

לעניין כאבי הראש - הכאבים כשלעצמם, אינם מזכים בנכות.

8.לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית כפי שפורטו לעיל, החלטת הוועדה הינה מפורטת, ברורה ומנומקת. מדובר בהחלטות רפואיות ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטות אלו.

9.לפיכך, הערעור נדחה. משעסקינן בהליך מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

10.הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ג, (08 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.