סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
8235-12-14
19/12/2015
|
בפני השופט:
תומר סילורה
|
| - נגד - |
התובע:
KUDUS ARAYA
עו"ד רוני רובין
|
הנתבעות:
1. צרפתי שמעון בע"מ
2. צרפתי שמעון ובניו בע"מ
3. צרפתי שמעון - ביצוע (2009) בע"מ
4. י.ב. שיא משאבים בע"מ
עו"ד ניקול יורק
|
| החלטה |
של שינוי מועד הדיון היא שלחה מייל לעו"ד יורק (בשעה 07:07) בדבר השינוי במועד הדיון.
4.בתגובה לטענות ב"כ התובע ציינה ב"כ הנתבעות כי "אין לי שום מתמחה או מזכירה ואין לי עוזר במשרד. אני עורכת דין ויועצת משפטית יחידה בחברה כך שלא ייתכן שהיא דיברה עם מתמחה".
ומנגד חוזרת ב"כ התובע וטענה "מדובר בב"כ התובע שחלתה. היא בחודש חמישי להריונה, הגישה בקשה לדחיית הדיון יום לפני, ברגע שהיא חלתה. היא לא יכולה לתכנן את זה. נעשתה פניה טלפונית ואומרים שהבקשה כן הועברה וענתה מישהי לטלפון ואמרה שהעבירה לעו"ד יורק את הפרטים"
5.הנה כי כן, מחד טוענת ב"כ התובע שנעשתה פנייה טלפונית למשרד ונמסר שעורכת הדין מודעת לבקשה לדחיית הדיון שהוגשה ומאידך, ב"כ הנתבעות התייצבה בפועל לדיון שבוטל ומציינת שהיא לא קיבלה כל הודעה מב"כ התובע על ביטול הדיון.
6.בכוונת מכוון פירטתי בהרחבה את טענות ב"כ הצדדים, תוך הבהרה שאין בכוונתי לערוך מעין משפט זוטא לעניין זה. אולם, לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים אני מוצא לנכון לחייב את התובע בהוצאות, שכן לא ניתן להתעלם מכך שב"כ הנתבעות התייצבה בפועל לדיון (שהתבטל). ההגיון אומר שלוא ב"כ הנתבעות הייתה יודעת שהדיון בוטל, ברי שהיא לא הייתה מתייצבת לדיון. דהיינו: אני נותן משקל להיבט התוצאתי. התוצאה בפועל היא שעורכת הדין התייצבה יחד עם נציג לדיון לחינם ועל כך יש לפצותה.
7.אשר על כן, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 750 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
סכום ההוצאות שנפסק נותן בהחלט ביטוי לטענות ב"כ התובע על ניסיונותיה להודיע לב"כ הנתבעות על הבקשה שהוגשה לשינוי הדיון ועל כך שאין חולק שאכן היא שלחה מייל לעו"ד יורק בבוקר הדיון בשעה 07:07.
הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה
8.מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ נא (3) 577,628).
9.לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות גישה לערכאות, הקים לו המחוקק את החריג בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"). תקנה זו מסדירה את סוגיית הפקדת ערובה ואומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 וזאת בהעדר תקנה מקבילה לה או תקנה המאמצת את הוראותיה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי–דין), התשנ"ב - 1991.
ההלכה המנחה בסוגיית הפקדת ערובה נקבעה בפסק דין ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (ניתן ביום 16.7.03), שם נקבע, בהקשר הצריך לעניינו, כי מקום בו מדובר בתובע שהינו עובד זר יש לברר תחילה האם הוא נמנה על תושבי המדינה החתומה על אמנת האג (ובענייננו: אריתריאה אינה מדינה החתומה על אמת האג) ובמידה ולא – יהיה המעסיק חייב בהוכחת אחד מאלה: התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה; יגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה ; העובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין.
10.בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקי.