סע"ש 6822-06-13

התובעת הועסקה על ידי הנתבעת במשך תקופה של חודשיים ימים. היא טוענת כי לאורך כל תקופת העסקתה לא איפשרה לה הנתבעת לבצע את עבודתה בישיבה, וגם לא נתנה לה הפסקות כלשהן. נטען גם כי הנתבעת לא העמידה לרשות התובעת אפשרות לשבת במהלך ההפסקות. עוד טוענת התובעת כי פוטרה שלא כדין. בשל כל אלה עותרת היא לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כספי. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת ואת הסעדים להם היא עותרת.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת. לפי תשתית עובדתית מוסכמת זו, הועסקה התובעת על ידי הנתבעת כעובדת שכירה בסניף הנתבעת בקרית ביאליק (להלן- הקליניקה). הנתבעת היא חברה המספקת טיפולים ביו-קפילריים, שהם טיפולים לבריאות הקרקפת והשיער והיא מפעילה סניפים במספר מקומות בארץ.

התובעת הועסקה בתפקיד מטפלת ביו-קפילרית. הטיפולים ניתנו על ידי התובעת בחדר טיפולים, שצילומו צורף כנספח 1 לכתב ההגנה. לא היה חולק כי נכון למועד בו עבדה התובעת בקליניקה בתוך חדר הטיפול היו שני כיסאות המיועדים לטיפול בלקוח. האחד מצוי ליד כיור ומיועד לחפיפת הראש. השני מצוי ליד שולחן קטן ומיועד להברשת השיער, לעיסוי ולטיפול במכונת אדים. בנוסף, לא היה חולק כי בכל חדר טיפול נמצאת עמדת מחשב המוצבת על שולחן נפרד.

במהלך הטיפול יושב המטופל בכיסא טיפולים. המטפלת עומדת לידו ומטפלת בשיער ובקרקפת. הטיפול כולל בדיקת הקרקפת והברשתה; לאחר מכן מכונת אדים; לאחר מכן עיסוי; לאחר מכן חפיפה ובסוף ייבוש וסירוק השיער. משכו של הטיפול הוא כ-45 דקות. אין מחלוקת כי התובעת נדרשה לבצע את הטיפול בעמידה. קיימת מחלוקת האם – כטענת הנתבעת – במהלך הטיפול במכונת אדים לא נדרשה התובעת לעמוד. במהלך הזמן שבו שוהה המטופל תחת מכונת אדים, ביצעה התובעת מטלות כגון עדכון כרטיס מטופל במחשב, הכנת משקה למטופל, ובררה האם המטופל מעוניין לרכוש מוצרים לשימוש ביתי. בנוסף, במהלך זמן זה, נדרשה התובעת לעיתים לענות לטלפון; לקבוע טיפול המשך למטופל; ולקבוע מועד לטיפול ללקוחות שהתקשרו בטלפון (להלן- המטלות הנלוות).

הנתבעת היא מקום עבודה כהגדרת המונח בסעיף 1 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז – 2007 (להלן - החוק). התובעת התלוננה בפני מנכ"ל הנתבעת ומנהל התפעול הארצי שלה, כי היא נדרשת לעמוד ברצף במהלך העבודה וכי לא ניתנות לה הפסקות. בקרבת מקום ביצוע העבודה היה חדר שירותים שעמד לרשות העובדים.

מתכונת ההעסקה של התובעת היתה חמישה ימים בשבוע: פעמיים בשבוע מ-13:00 עד 21:00; פעמיים בשבוע עבדה התובעת בין השעות 9:00 עד 16:00; ובימי ו' עבדה התובעת משעה 8:00 עד 14:30. בימי ה' הנתבעת היתה סגורה. בתחילת יום העבודה וסיומו הקישה התובעת קוד במערכת הממוחשבת של הנתבעת, והנתבעת ניהלה לגבי התובעת רישום שעות העבודה.