סע"ש 6508-08-16

1.השאלה המונחת לפתחנו הינה האם נפלו פגמים חמורים בשלוש החלטות דיוניות שקיבלה ועדת המשמעת הארצית של שירותי בריאות כללית במסגרת ההליך המשמעתי שמנוהל נגד התובע והאם יש מקום להתערבות בית הדין בהחלטות הוועדה.

2. ואלה העובדות הצריכות לעניין:

א.התובע, ד"ר שחר לבנת (להלן- התובע), הינו רופא מומחה ברפואה דחופה וברפואה פנימית, במרכז הרפואי סורוקה. המבקש משמש כאחראי בקרת אשפוז בחטיבת הקהילה של הנהלת המשיבה 1 משנת 2004. התובע מועסק במסגרת הקופה כ-26 שנים.

ב.הנתבעת 1, שירותי בריאות כללית (להלן- הקופה), היא קופת חולים המוכרת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 והבעלים של 14 בתי חולים, ביניהם סורוקה.

ג.בקופה מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים, כאשר סקטור הרופאים המועסק בקופה מיוצג על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל וארגון רופאי הכללית.

ד.על עובדי הקופה חלות ככלל הוראות חוקת העבודה של מוסדות ההסתדרות. הוראות חוקת העבודה שהינה הסדר קיבוצי אינן חלות בנושאים לגביהם הגיעו הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים להסדרים ספציפיים אחרים.

ה.בפרק 15 של חוקת העבודה שכותרתו "אמצעי משמעת", מוסדר האופן שבו יש לברר טענות להפרות משמעתיות מצד עובדי הקופה.

בהתאם לסעיף 5 לפרק 15, ענייני משמעת נדונים בפני רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות. סדרי הדין של הרשות מפורטים בתקנון רשות השיפוט.

ו.מאז ראשית שנות ה-70, בכל הנוגע לסקטור הרופאים בקופה, נדונים הליכי משמעת בפני ועדות משמעת פריטטיות, שכוננו מכוח הסכמה בין הצדדים.

ז.הנתבעת הפורמאלית- הנתבעת 2, ועדת המשמעת הארצית של שירותי בריאות כללית (להלן- ועדת המשמעת) היא ועדה פריטטית שכוננה מכוח הסכמה בין ארגון רופאי הכללית לבין הנהלת הכללית משנת 1973. בוועדה יושבים נציג ארגון הרופאים, נציג ההנהלה ויו"ר הוועדה הוא היועץ המשפטי של הקופה.

ח.נגד התובע הוגש כתב אישום בגין תקיפה של קרוב משפחה של מטופל (להלן- ההליך הפלילי). בהכרעת הדין מיום 24.9.12 זוכה התובע מכל אשמה. במסגרת הכרעת הדין נמתחה ביקורת על השיקולים שהובילו להגשת כתב האישום, שמקורם במערכת יחסים "לא תקינה בין הנאשם (התובע-ש.א) לגורמים רפואיים ומנהליים בביה"ח סורוקה".

ט.ביום 1.7.13 הגיש התובע תביעה אזרחית-נזיקית לבית המשפט השלום בת"א נגד הקופה, סורוקה וגורמים נוספים בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות ההליך הפלילי בגובה 1,490,000 ₪ (להלן-ההליך האזרחי). התובע עתר לפיצוי בגין הוצאות עבור ניהול ההליך הפלילי; הפסדי שכר, מרכיבי שכר, הכנסות ו/או גמול ימי חופשה או מחלה צבורים לרבות הפסד כרטיסי טיסה ו/או הפסד בגין הפסקת תקן אקדמי ו/או הפסד שנת שבתון ו/או הפסדי שכר צפויים; הוצאות עבור גירושין פגיעה בתא המשפחתי; פיצויים עונשים; בהתייחס לכל אחד מן הנתבעים ו/או מכח אחריות שלוחית פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, באשר מעשה לשון הרע נעשה מתוך כוונת זדון; עוגמת נפש; פגיעה במוניטין.

י.ביום 23.3.14 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים וניתן לו תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע שלפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה הודאה ו/או הסכמה מצד הקופה או מי מטעמה בנוגע לטענה כלשהי, הקופה תשלם לתובע פיצוי נזיקי בגין חבלה נפשית וכן החזר הוצאות בסך כולל של 490,000 ₪.

במסגרת הסכם הפשרה נכלל סעיף "מיצוי תביעות" המנוסח באופן הבא:

"כנגד ובכפוף לקבלת התשלום כאמור בסעיף 2 לעיל, מוותרים הצדדים באופן מלא, מוחלט ובלתי חוזר, על כל עילת תביעה ו/או דרישה ו/או טענה העומדת להם, ככל שהיא עומדת להם, לרבות כנגד הנתבעת 1, עובדיה, מנהליה, שלוחיה, נושאי המשרה שבה ו/או מי מטעמה, כנגד הנתבעים 2-6, לרבות מי מטעמם ובין הנתבעים לבין עצמם וכנגד התובע בכל ענין הקשור ו/או הנובע מטענות התובע בכתב התביעה ו/או בכל טענה ו/או דרישה ו/או דרישה להוצאות נוספות ו/או תביעה אחרת שעומדת לתובע כנגד הנתבעים ולנתבעים כנגד התובע, ככל שהיא עומדת להם, במועד החתימה על הסכם פשרה זה".

יא.ביום 1.5.16 הוגשה קובלנה משמעתית נגד התובע.

באותו היום קיבל התובע זימון לשימוע, בשל הכוונה להפסיק עבודתו באופן ארעי בבית החולים ובאגף הבקרה עד להשלמת הבירור המשמעתי.

יב.הצדדים הגיעו להסכמה לפיה מיום 1.5.16 התובע אינו מתייצב לעבודה אך מקבל את שכרו. נכון למועד הגשת התביעה, ההסכמה הנ"ל תקפה עד ליום 22.8.16.