סע"ש
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
63343-01-14
20/12/2016
|
בפני השופטת:
אביטל רימון-קפלן
|
| - נגד - |
התובע:
ג'בארין וג'די חסן
|
הנתבעת:
1. מועצה מקומית מעלה עירון
2. הנתבעת הפורמאלית : מדינת ישראל-משרד הפנים
|
| פסק דין |
1.על פי החלטת בית הדין מיום 11/7/16 במעמד הצדדים, היה על התובע להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, עד לא יאוחר מיום 26/10/16.
עוד נקבע באותה החלטה כי ככל שלא יוגשו תצהירי התובע במועד, תמחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991.
2.דא עקא, שעל אף שחלף המועד להגשת תצהירי התובע כאמור, לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, ואף לא הוגשה כל בקשה או הודעה אחרת מטעמו לעניין הגשת התצהירים.
3.אי לכך, בהחלטת בית הדין מיום 27/11/16 הוריתי שבטרם יעשה בית הדין שימוש בסמכותו לפיה תקנה 44 הנ"ל ויורה על מחיקת התביעה, על ב"כ התובע להמציא עד ליום 12/12/16 נימוקים מדוע שלא ינקוט בית הדין בהליך המתחייב מאי קיומה של החלטה על פי תקנה 44 הנ"ל.
כמו כן ציינתי באותה החלטה כי טרם התקבלה התייחסות התובע כמתחייב מהחלטתי מיום 2/8/16, ועל כן על התובע להגיש תגובתו לבקשה עד ליום 12/12/16, שאם לא כן אראה את התובע כמי שמודה בקבלת הסך של 30,000 ₪ נשוא המחלוקת מאת הנתבעת על כל הנובע מכך.
4.על אף שחלף המועד להגשת נימוקים כמתחייב מן ההחלטה דלעיל, עד למועד זה לא הוגשו נימוקים ולא הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע, וכעת מונחת לפני בקשה נוספת של הנתבעת להורות על מחיקת התביעה, לחייב את התובע בהשבת הסך של 30,000 ₪ לנתבעת ולחייב את התובע בהוצאות.
5.אציין כי לא נעלמו מעיני בקשותיו של בא כוחו של התובע להורות על שחרורו מהמשך ייצוגו של התובע, אלא שבהחלטתי מיום 28/11/16 הוריתי במפורש כי בכפוף לאישורו של ב"כ התובע כי המציא את שתי ההחלטות מיום 27/11/16 לתובע (עם אישור מסירה טלפוני), אורה על שחרורו של בא כוחו של התובע מהמשך ייצוגו של התובע.
עד למועד זה לא מולא התנאי כנדרש ועל כן לא שוחרר בא כח התובע מהמשך ייצוגו. ודוק, לעניין זה מופנית תשומת לב ב"כ התובע, כי בית הדין אינו ערוך "לרדוף" במקומו אחרי תובע שיוצג על ידו, וזוהי חובתו של ב"כ התובע להסדיר את ענייניו מול התובע ולפעול בהתאם להחלטות בית הדין.
6.משאלו הם פני הדברים ונוכח חוסר המעש המתמשך מצד התובע, אינני רואה מנוס אלא להורות על מחיקת התביעה שבנדון, מפאת חוסר מעש.
אשר לעתירת הנתבעת לפסוק לה את הסכום של 30,000 ₪, הרי שבהעדר תובענה לעניין זה, אין בידי להיענות לסעד האופרטיבי כמבוקש, אך לאור האמור בסעיף 3 לעיל, התובע נחשב כמי שמודה בקבלת הסך של 30,000 ₪ נשוא המחלוקת, מאת הנתבעת.
7. סוף דבר –
אשר על כן, התביעה נמחקת בזאת מחוסר מעש.
