סע"ש 59970-11-16

1.לפניי בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לפיה בית הדין מתבקש להטיל על המשיבים קנס או מאסר או להורות על ציות לפסק הדין מיום 6.12.2016, לפיו המבקשת הוחזרה תפקידה במחלקת כוח אדם של המשיבה, כאשר שכרה וסמכויותיה נותרו כפי שהיו קודם להחלטה על ניודה מתפקידה.

רקע עובדתי

2.המבקשת ילידת 1970. הינה בעלת תואר ראשון בחינוך ולקראת סיום לימודי תואר שני במשפטים.

3.המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הינה רשות מקומית ובראשה עומד המשיב 2 (להלן: המשיב).

4.המבקשת עובדת מזה 23 שנים אצל המשיבה, כאשר ב-11 השנים האחרונות היא עובדת במחלקת כוח אדם.

החל מ-2006 עבדה כאחראית כח אדם ומ-2010 בעקבות עזיבת מנהל המחלקה, שימשה כממלאת מקום מנהל מחלקת כח אדם.

5.ביום 30.10.2016 קיבלה המבקשת זימון לשימוע בטרם השעיה וזאת בשל התבטאות שאינה הולמת כלפי המשיב. בישיבת השימוע המבקשת כפרה בטענות כלפיה. ביום 1.11.16 קיבלה המבקשת הודעה על השעייתה למשך שבעה ימים.

המבקשת שבה לעבודתה לאחר סיום ההשעיה אך לא התאפשר לה לעבוד כאשר מצאה שחדרה נעול.

ביום 16.11.2016 הוזמנה המבקשת לשימוע בטרם ניודה לתפקיד אחר. במכתב ההזמנה לשימוע נטען כי המבקשת לא פעלה לפרסום מכרז לתפקיד מנהל מחלקת כוח אדם, לא דאגה להסדרת זכויות העבר של מזכירות בית הספר, כשלה בדיווח על מצבת כוח האדם במועצה, לא פעלה כנדרש בעניין שני עובדים שפרשו, ויחסי אנוש קלוקלים.

המשיבה השמיעה טענותיה ולבסוף הוחלט ביום 4.11.2016 על ניוד המבקשת לתפקיד מזכירה בבית הספר. (להלן: החלטת הניוד)

6.ביום 24.11.2016 פנתה המבקשת בבקשה למתן סעד זמני המורה על ביטול החלטת הניוד והשבתה לתפקיד ממלא מקום מנהל כוח אדם.

בתגובה מסרה המשיבה כי כבר בחודש פברואר נערך בירור למבקשת והיא הועמדה על הצורך בתיקון ליקויים בעבודתה. דבריה ככל הקשור לפרסום המכרז, מצבת כוח האדם וטיפול בעובדים נמצאו כלא נכונים ובנסיבות אלו קיים משבר אמון בינה לבין המשיב. בנוסף המבקשת לא נבחרה במכרז לתפקיד מנהלת כוח אדם ולמרות זאת היא מציגה עצמה כמנהלת כוח אדם ועל כן ניתן להשיבה לתפקיד.

7.בדיון שהתקיים ביום 6.12.2016 קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין לפיה: