סע"ש 59587-06-14

1.מבוא והשתלשלות העניינים בתיק – התביעה בתיק זה הוגשה ביום 9.7.2014 על ידי מר מיכאל אסולין (להלן: "התובע"), שהינו עובד לשעבר בנתבעת, ה.ל. תיירות בע"מ (להלן: "הנתבעת"). התובע, שהינו נהג אוטובוס, עבד אצל הנתבעת, שהינה חברה המחזיקה אוטובוסים והמעניקה שירותי הסעות לגורמים שונים, בין יום 16.2.2011 לבין יום 14.7.2013.

2.כתב הגנה הוגש על ידי הנתבעת ביום 23.11.2014. ביום 4.12.2014 נערך דיון מוקדם בפני כב' השופטת פריימן, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כאשר לאחר מכן הועבר התיק מטעמי היעדר סמכות מקומית לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. ביום 26.1.2015 נערך דיון מוקדם בפני, והתיק נקבע להגשת תצהירי עדות ראשית.

3.תצהירי התובע הוגשו ביום 28.5.2015, ואילו תצהירי הנתבעת הוגשו ביום 6.9.2015. ביום 29.10.2015 נערך דיון ההוכחות בתיק. מטעם התובע העיד הוא בעצמו, ואילו מטעם הנתבעת העידו העדים הבאים: מר מילי ליבוביץ, חשב השכר של הנתבעת והאחראי, בין היתר, על חישוב השכר של הנהגים בנתבעת (להלן: "מר ליבוביץ"); מר יעקב הורן – אחד ממנהלי ובעלי הנתבעת (להלן: "מר הורן"); מר חיים טל – סדרן עבודה בנתבעת (להלן: "מר טל"); וכן מר שגיא רובין, מנהל בחברת רובין טורס בע"מ, החברה שהעסיקה את התובע לאחר סיום עבודתו בנתבעת (להלן: "מר רובין"). לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים – התובע ביום 29.11.2015, ואילו הנתבעת ביום 21.2.2016, והתיק הועבר לכתיבת פסק דין.

4.טענות הצדדים בתיק – התובע טוען, כי בגין תקופת העסקתו, נותרה הנתבעת חייבת לו סכומי כסף שונים, בין אם מכוח הוראות הדין, ובין אם מכוח הסכם העבודה בין הצדדים. טענותיו של התובע מתמקדות בשני מישורים – ראשית, טענתו כי על הנתבעת לשלם לו הפרשי שכר בגין שעות נוספות ובגין לינה מחוץ לביתו. שנית, טענתו כי הוא פוטר מעבודתו על ידי הנתבעת, ומשכך על הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין היעדר שימוע. התובע מעלה עוד מספר טענות ובהתייחס לסכומים נוספים שהנתבעת היתה צריכה לשלם לו (הפרשה לקרן פנסיה, דמי הבראה, ימי מחלה ותשלום עבור מונית).

5.הנתבעת טוענת, ובהתייחס לטענותיו של התובע, כדלקמן – באשר לטענה הראשונה טוענת הנתבעת, כי התובע קיבל את כלל הזכויות לו, בין אם על פי דין, ובין אם לפי הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים; באשר לטענה השנייה טוענת הנתבעת, כי התובע התפטר מעבודתו ולא פוטר, ומשכך הוא אינו זכאי לתשלום הזכויות הנובעות בגין טענתו זו. בהתייחס לסכומים הנוספים מגיבה הנתבעת באופן פרטני, ביחס לכל אחת לזכויות הנתבעות על ידי התובע.

6.הכרעת בית הדין – להלן נתייחס למחלוקות בין הצדדים, ונפרט וננמק את הכרעת בית הדין לגביהן.

7.הפרשי שכר בגין שעות נוספות ובגין לינה מחוץ לביתו – התובע טוען, כי הנתבעת אומנם שילמה לו גמול שעות נוספות במהלך תקופת העסקתו, אולם תשלום זה שולם בחסר. על כן, על הנתבעת לשלם סך של 38,693 ₪ בגין הפרשי גמול שעות נוספות. התובע תמך טענותיו בתחשיבים שנערכו על ידי אשתו, שהינה מנהלת חשבונות וחשבת שכר במקצועה. הנתבעת מצידה אינה חולקת על כך שהתובע עבד שעות נוספות, אלא שלטענתה שולם לו גמול שעות נוספות במלואו, בהתאם לדין ולהסכם בין הצדדים.

8.התשתית הנורמטיבית – כפי שציין בית הדין הארצי בפרשיה קודמת בעניינה של חברה מקבוצת החברות של המשיבה (ע"ע (ארצי) 469/08 אלמליח – הורן את ליבוביץ' בע"מ, ניתן ביום 3.5.2011), הרי ש".... התביעה לגמול שעות נוספות, כמו גם לגמול עבודה במנוחה השבועית, היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה לפי אומדן או לפי שכר ראוי. התובע גמול שעות נוספות או גמול עבור עבודה במנוחה השבועית חייב להוכיח לא רק שעבד שעות נוספות, אלא גם את מספר השעות שעבד [דב"ע לב/32-3 מרלן פרוימוביץ – ישראל בר-אדון פד"ע ד' 39; דב"ע לז/2-1 תופיק חלד מחמוד – דקל מרקט שותפות פד"ע ח' 343; עע 300360/98 נחום צמח – ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ (30.4.2002)]". חריג לכלל זה הינו במקרה שהמדובר במתכונת קבועה של עבודה בשעות נוספות. במקרה שכזה עובר הנטל אל המעסיק להוכיח כי העובד נעדר מהעבודה (דב"ע לז/1-2 מחמוד – דקל מרקט שותפות, פד"ע ח 343; ע"ע 1351/04 זרצקי – שירותי אבטחה ושמירה (תשמ"ו) בע"מ, ניתן ביום 6.4.2006). חריג זה אינו רלוונטי לענייננו, שכן התובע אינו טוען לעבודה במתכונת קבועה.

9.נטל השכנוע בתביעה לגמול שעות נוספות – בפסיקת בתי הדין במהלך השנים האחרונות בולטת המגמה של הגמשת נטל ההוכחה, המוטל על עובדים התובעים תשלום גמול עבודה בשעות נוספות. כך סיכם בית הדין הארצי את ההלכה לעניין זה כדלקמן (ע"ע 212/06 ימית א. בטחון (1988) בע"מ – אפרים, ניתן ביום 12.11.2008, וראו גם ע"ע (ארצי) 15546-05-11 בוסקילה – נתיבי מעיין אביב בע"מ, ניתן ביום 24.2.2015):