סע"ש 58442-03-14

בפני בית הדין בקשת התובע לביטול פסק הדין שניתן ביום 31/3/15 (להלן: פסק הדין) . הבקשה הוגשה בתאריך 16/4/15 .

בפני תגובת הנתבעת המתנגדת לביטול פסק הדין ולחילופין מבקשת כי בגין הבקשה יוטלו עת התובע הוצאות שישולמו בטרם ביטול פסק הדין.

תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , קובעת כי

".50(א)בעל דין שלא הגיעה לידיו ההודעה במועד האמור בתקנה 47 או שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפניו - רשאי, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק הדין או ההחלטה האחרת, לבקש ביטולם ועיכוב הוצאתם לפועל."

לפיכך טרם חלף המועד כדין עת הוגשה הבקשה.

ב"כ התובע טוען כי לא פעל בהליך מאחר ונשברה ידו. אולם מהמסמך הרפואי עולה כי הוגבל במלאכתו רק עד 8/1/15 . על כן אין באמור בבקשה להוות נימוק למחדלי התובע כמופיע בפסק הדין, ובוגע להחלטה ממרץ שלא קויימה.

בהיקש לעניין נפסק כי רשלנות עו"ד איננה "טעם מיוחד" להארכת מועד (ר' ע"א 8547/96 אברהם אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תק-על 98(3), 275). כן ראה פסק דין של כב' השופט אוקון בע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קיסט פ"ד נה(2) 904שם נאמר כדלקמן:

"אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות להן ניתן להערך מבעוד מועד וקשיי הבנה או עומס עבודה/ אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה. שיקולים אלה כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין. ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד ישווה אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפויה".

לא הונח בפנינו כל הסבר המניח את הדעת למחדלי התובע. שכן, אף אם נקבל את טענת ב"כ כי מדובר במחדלים של בא כוחו , עקב השבר אין בכך מענה לכלל התקופה.

משהוגשה הבקשה במועד, אך בנסיבות המפורטות בפסיקה, יש לבטל את פסק הדין,ולהקים את זכות העמידה ומיצוי הזכויות . אולם גם זכות זו אינה בלתי מוגבלת. על כן יבוטל בכפוף להשתת הוצאות לטובת הנתבעת. ההוצאות שנפסקו בפסק הדין הן בגין מה שנגרם טרם נתינתו. ההוצאות הנפסקות עתה הן בגין הבקשה לביטול, עיתויה והנמקותיה. התובע ישלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 1000 ₪ תוך 15 יום. ב"כ הנתבעת יודיע על ביצוע התשלום תוך 21 יום.