סע"ש 57544-11-14.23

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובעת לפטרה מתשלום אגרת בית הדין בסך 1,035 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2.בתצהיר שצורף לבקשה ציינה התובעת כי היא בת 54, אימא ל-8 ילדים, מחוסרת עבודה מאז פיטוריה בחודש 9/13, בעלה חולה סופני במחלת לב וריאות, והוא עובד ברשות מקומית.

3.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, אשר הודיעה כי אין לה התנגדות לבקשה.

4.         לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה ובתגובת הנתבעת, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

6.באשר לעילת התביעה: במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. על פי האמור בכתב התביעה, התובעת הועסקה בנתבעת, כעובדת ניקיון ומטפלת בקשישים, מיום 1/10/99 ועד 12/9/13. למקרא כתב התביעה עולה שעניינה של התובענה אי תשלום פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים אשר לטענת התובעת מגיעים לה בגין תקופת עבודתה בנתבעת וסיומה.

7.ככל שהתובעת תוכיח את טענותיה, היא עשויה להיות זכאית לסעדים – חלקם או כולם – אותם תבעה. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

8.באשר ליכולתה הכלכלית של התובעת: המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. עליו לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות. עקרונות אלו מבטאים את העובדה שהפטור מתשלום האגרה הוא חריג לכלל. 

9. עיון בבקשה מעלה כי התובעת לא פרשה בתצהיר את מלוא הנתונים באשר ליכולתה הכלכלית. התובעת צירפה לבקשתה אישורים רפואיים ביחס לבעלה.