סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
57278-10-13
28/06/2016
|
בפני הנשיא :
אייל אברהמי
|
- נגד - |
תובע:
Abrha Debesai עו"ד ראובן סעיד עו"ד סיגל טרונך עו"ד אפרת מור מילמן
|
נתבעת:
ישיבת מעיין ההלכה באר רפאל עו"ד דוד בכור
|
פסק דין |
1.התובע, עובד זר, עבד כעובד ניקיון ואחזקה בנתבעת – ישיבת מעיין ההלכה – במשך כשנה.
בתביעתו תבע רכיבי שכר שונים בגין עבודתו וסיום עבודתו ופיצויים בגין היעדר חוזה עבודה ואי מסירת תלושי שכר כדין.
2.לטענת התובע עבד מחודש 5/2012 ועד חודש 5/2013 (אף שבכתב התביעה נרשם בטעות 2/2013). לטענתו הממונה עליו היה עמנואל כאשר המנהל שמעליו היה אברהם.
לטענתו עבד מידי יום 12 שעות, בימי שישי עבד 18 שעות ובשבתות עבד 20 שעות, בין היתר "כגוי של שבת". שולם לו אך שכר של 6,500 ₪ בממוצע לחודש. לטענתו מגיעים לו הפרשי שכר בגין שעות העבודה הארוכות בסך של 49,740 ₪, כמפורט בכתב התביעה.
לטענתו לא שולם לו בגין חופשה (סך של 2,112 ₪), דמי הבראה (סך של 1,885 ₪), דמי חגים (סך של 1,656 ₪) והפרשות לפנסיה (סך של 987 ₪).
לטענתו פוטר לאלתר ולכן הוא זכאי להודעה מוקדמת בסך 4,300 ₪ ופיצויי פיטורים בסך 4,300 ₪. כמו כן, טען כי מגיע לו פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה ואת זה העמיד, בכתב תביעתו, על סך של 15,000 ₪. בנוסף תבע פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ואת תביעתו זו העמיד בכתב תביעתו על סך של 5,000 ₪.
3.לטענת הנתבעת התובע עבד 8 שעות ביום בלבד וכשעבד מעבר לכך קיבל גמול עבור עבודה בשעות נוספות כפי שעולה מדו"חות הנוכחות ותלושי השכר שהוגשו. התובע התפטר ומצא לעצמו עבודה בתל אביב, ככל הנראה לאחר שהסתכסך עם חבריו ונאלץ לעזוב את ירושלים. לנוכח זאת לא זכאי התובע לפיצויי פיטורים ומאידך גיסא הוא חייב בתשלום חלף הודעה מוקדמת. אכן מגיע לתובע תשלום בגין חופשה, אך את זה קיזזה כנגד תשלום הודעה מוקדמת הואיל והתובע התפטר מבלי שנתן הודעה מוקדמת כנדרש. באשר להפרשות לפנסיה הרי שהתובע היה מסתנן ללא אישורים והוא לא היה זכאי להפרשות לפנסיה.
באשר לדמי חגים התובע היה עובד חודשי וממילא קיבל תשלום עבור ימי החגים שבהם לא עבד כיוון שהמשכורת היתה חודשית.
עוד טענה הנתבעת כי לתובע נמסר חוזה עבודה ונמסרו לו תלושי שכר. נכון אמנם שחוזה העבודה נכתב בעברית אך התובע יודע עברית.
4.לפנינו העידו התובע מחד גיסא ומר רפאל איפרגן מאידך גיסא מטעם הנתבעת. לאחר עדותם הגישו הצדדים סיכומים.
הכרעה
5.נקדים ונאמר כי עדותו של התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן. גרסתו נסתרה מיני וביה כפי שנראה לקמן.
באשר למספר ימי המנוחה בחודש טען התובע בכתב התביעה כי קיבל יום מנוחה אחד, אחת לשבועיים ביום שני של השבוע (סעיף 19 לכתב התביעה). בתצהירו לעומת זאת טען כי עבד חודש מלא מלבד 2 שבתות אחת לשבועיים. מתי היה אפוא יום המנוחה ביום שני או ביום השבת?!. בעדותו מסר כי היה לו יום חופשה אחד בחודש בשבת אחת מתוך ארבע שבתות (פרוטוקול עמוד 13 שורה 5-8), דהיינו שבת אחת לחודש.