לפני בקשת המבקש למתן פטור מאגרה בתיק זה.
הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובאסמכתאות שצרפה התובעת לתמיכה בטענותיה בדבר מצבה הכלכלי באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
הכלל האמור בפסיקה הוא כי אגרת משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כשהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721, 722 (2005), בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, ניתן ביום 7.10.2008). מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנן תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, ניתן ביום 11.5.2011). עוד נפסק, כי את התכליות החשובות העומדות בבסיס האגרה יש לאזן באופן מידתי אל מול זכותו של הפרט לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (ע"א 7333/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות, פ"ד נא(3) 557, 629 (1997), רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, ניתן ביום 1.9.2010).
תשלומן של האגרות הנגבות בבתי הדין לעבודה הוסדר בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008 (להלן - "התקנות"). בתקנה 12(ב) לתקנות נקבע :
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
הבחינה הנדרשת הנה לפיכך כפולה – ראשית: בדיקת יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור; שנית – היותו של ההליך "מגלה עילה". שני התנאים מצטברים ועל מבקש הפטור הנטל להוכיחם. במסגרת שיקול הדעת יש לקחת בחשבון, בין היתר, את גובה האגרה לגביה מתבקש הפטור (בש"א 675/09 אברהם פלקסר – נשיץ ברנדס ושות', מיום 14.2.10).
עיון בכתב התביעה מעלה כי לפחות חלקו מגלה עילה, ככל שיוכח כי האמור בו אמת הוא. משכך, עומדת התובעת בפן זה של בחינת הצדקת מתן פטור מאגרה.
שונה הדבר ביחס ליכולתה הכלכלית. כעולה מדפי הבנק ומתלושי השכר (אשר דומה כי התובעת נמנעה מלהמציאם במלואם מלכתחילה)-אין התאמה בין הנתונים. בדפי הבנק יש כניסה של מזומנים ללא שברור מקורם בעוד שסכומי המשכורת כפי שהוצגו בתלושי השכר (שהוגשו רק על חודשים אוקטובר ונובמבר) אין להם שום תיעוד בדפי הבנק.
כמו כן מהמסמך אשר צירפה התובעת בדבר עבודתה ב"רמי לוי", עולה כי עבדה עד אוקטובר 2015. עם זאת, בדפי החשבון, השכר האחרון הופקד באוגוסט 2015 ואין כל הסבר לאן נותבו המשכורות המאוחרות יותר.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.