סע"ש 56067-07-14 נירנברג נ' ב.ג. גולד טכנולוגיות בע"מ

בפניי בקשת והודעת התובע מיום 19.3.15 בעניין צו לגילוי מסמכים המופנה לחברת "כלל חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "חברת כלל") ותגובת הנתבעת מיום 26.3.15.

להלן תתואר השתלשלות העניינים בהליך גילוי המסמכים בתיק בעניין מסמכי חברת כלל, חברת הביטוח.

בהחלטה מיום 16.2.15 הובהר כי ראשית יינתן צו לגילוי מסמכים כנגד הנתבעת בעניין מסמכי הביטוח, ורק אם המסמכים לא יהיו בידיה ניתן יהיה לבחון מתן צו כנגד חברת כלל, שאינה צד להליך.

התובע ביקש ביום 9.3.15 מתן צו לגילוי מסמכים כנגד צד ג', הודעת הנתבעת וכתב התביעה למקרה הביטוח בגין שבר מכני במכונה מיום 10.4.14 מס' תביעה 184656434-001 וכן כל יתר מסמכי התביעה או מסמכים הקשורים לתביעה זו הנמצאים בידי הנתבעת ו/או כלל חברה לביטוח בע"מ.

הנתבעת הודיעה ביום 16.3.15 כי ההודעה לחברת כלל בוצעה טלפונית, אולם לאחר שביקשה מחברת כלל הועבר לה מסמך אלקטרוני שנערך בחברת כלל, ואותו המציאה לתובע.

בהחלטה מיום 19.3.15 נרשמה הודעת הנתבעת על המצאה ונקבע כי לפיכך מתייתרת הבקשה למתן צו כנגד חברת כלל ביטוח.

בהודעה מיום 19.3.15 הודיע התובע כי אינו מסתפק במסמך היחיד שהומצא מאת חברת הביטוח הואיל ואינו חתום על ידי הנתבעת וקשה להניח שאין עוד מסמכים מלבדו, והדבר מקשה על בירור האמת בתיק. מהודעתו עולה כי הוא עומד על בקשתו בעניין מתן צו כנגד חברת כלל. כמו כן הודיע התובע כי הוא שומר על זכותו לזמן נציג חברת כלל לדיון ההוכחות.

הנתבעת הגיבה ביום 26.3.15 והתנגדה למתן צו כאמור או לרישום ההודעה על שמירת הזכות לזימון נציג חברת כלל. לטענת הנתבעת לא ניתן ליתן צו לגילוי מסמכים כנגד מי שאינו צד להליך. כמו כן, הליך גילוי המסמכים הסתיים לנוכח האמור בהחלטה מיום 19.3.15.

ראשית יש לומר כי כמקובל בפסיקת בתי הדין לעבודה ואף בתי המשפט האזרחיים, ניתן ליתן צו לגילוי מסמכים גם כנגד מי שאינו צד להליך, כאשר בידיו מידע רלוונטי וקשור. היקף הגילוי במקרה כזה ייבחן לפי מידת הרלוונטיות ושיקולים נוספים. בין השיקולים שנמנו בפסיקה מצוין גם השיקול של זהות המבקש, כאשר הנטיה לגילוי בהיקף מורחב יותר תגבר כאשר מדובר במסמכים העוסקים בתובע, שכן הוא זה שבחר להגיש התביעה וממילא ההגנה על פרטיותו מוגבלת בהתאם. כאן התובע הוא שמבקש גילוי המסמכים, אולם זאת בנוגע למסמכים הרלוונטיים לתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת. הנתבעת בחרה להגיש תביעה שכנגד, בה תבעה את התובע על נזקיה בגין מקרה הביטוח מיום 10.4.14. ברי כי השאלות המתעוררות בנושא - כגון האם שופתה וכיצד באמצעות חברת הביטוח שלה וכן מה הדיווח שמסרה לה על נזקיה ועל אופי האירוע באותו יום, הם כולם פרטים רלוונטיים לעניין התביעה שכנגד. גילוי מסמכי מקרה הביטוח אצל חברת כלל ביטוח יועיל אפוא לקידום הליך התביעה שכנגד ויביא לחקר האמת בצורה נכונה. הפגיעה בפרטיות הנתבעת-התובעת שכנגד, מתגמדת אפוא למול נימוקים אלו. לנוכח הודעת הנתבעת כי אין בידיה מסמכים כאמור מעבר לטופס האלקטרוני, ממילא אין לחייבה להמציא מסמכים שאין ברשותה. אולם במקרה כזה מן הנכון לאפשר גילוי המסמכים מחברת כלל, המהווה גורם שייתכן שיש בידיו מידע רלוונטי מזמן סמוך לאירוע.

שנית, נתייחס לטענת הנתבעת כי הליך גילוי המסמכים הסתיים. אכן, בית הדין התרשם כי לנוכח הודעת הנתבעת על כי המציאה לתובע את ההודעה שקיבלה מחברת כלל ביטוח, די במה שהומצא, ולפיכך ניתנה ההחלטה מיום 19.3.15. אולם, זמן קצר לאחר מתן ההחלטה ועוד באותו יום, הוגשה הודעת התובע ממנה עולה כי הוא לא מסתפק במסמך שהומצא לו. אין מדובר אפוא במצב בו הוגשה הבקשה באיחור ושיהוי משמעותיים ולאחר חלוף השלב המקדמי. יצוין כי אף במקרים של איחור נוטה בית הדין לאפשר גילוי מסמכים עת מדובר בגילוי מהותי ורלוונטי (ראו בר"ע (ארצי) 38542-07-14 חיים נעים – סוגת תעשיות (ניתן ביום 7.10.14)). טענת הנתבעת לפיה חלף המועד להגשת הבקשה נדחית.

בשולי הדברים נציין כי אין משמעות להודעת התובע על "שמירת זכותו" להזמין נציג מטעם חברת כלל, שכן אין זכות קנויה כזו. ככל שתוגש בקשה מתאימה, ניתן יהיה לדון בה, בכפוף לכללים הנוהגים בסוגיה לגבי הזמנת עדים שאינם צד להליך ובשים לב לכך שקוים הליך גילוי מסמכים כדלעיל.