סעיף 81(א)לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 קובע:
"מצא בית המשפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה;לענין זה "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית,הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
על משמעות מונחים אלה נאמר:
"...סיכומו של דבר, יש לפרש את הביטויים, טעות סופר, פליטת קולמוס או השמטה מקרית על פי המשמעות הטכנית הצמודה לביטויים אלה על פי פירושם הלשוני הרגיל ולא להרחיב את היריעה ולאפשר תיקונים בפסק הדין, שאינם אלא במסווה לכתיבת פסק דין חדש" (ע"א769/77 יוסיפוב – יוסיפוב פ"ד לב(1)667).
ועוד נפסק בעניין זה:
"הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק דין, לא נועדה לאפשר לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה... האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם..." (א' גורן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שמינית), בעמ' 352).