סע"ש 55327-07-14.02

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובע לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 1,000 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

עיקר טענות הצדדים

2.בבקשה ובתצהיר שצורף לה נטען כי התובע מתגורר עם סבו בהעדר יכולת כלכלית לממן שכר דירה; הוא נסמך על שולחנו של סבו כיוון שאזלו כל חסכונותיו; הוא אינו עובד בעבודה קבועה ומתייצב בשירות התעסוקה לצורך מציאת עבודה. נטען עוד כי התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להבטחת הכנסה, וכי בימים אלה נבדקת זכאותו לגמלה. לבקשה צורף אישור בנק מזרחי טפחות על יתרת הלוואה שנטל התובע, וכן צורפו תדפיסי חשבון הבנק המעידים על יתרה שלילית.

3.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, אולם זו לא התקבלה עד היום. בהתאם להודעת התובע מיום 14/8/14, כתב התביעה, הבקשה והחלטת בית הדין מיום 29/7/14, הומצאו לנתבעת במסירה אישית ביום 4/8/14.

4.בהתאם להחלטתי מיום 1/9/14, הועברה הבקשה לתגובת מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), אשר המציאה את תגובתה ביום 8/9/14. המדינה בתגובתה טוענת כי סיכויי התביעה נמוכים, וכי גם מצבו הכלכלי של התובע אינו מצדיק מתן פטור מאגרה.

5.התובע השיב לתגובת המדינה ביום 8/9/14.

דיון והכרעה

6.         לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות ברובה.

7.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.