סע"ש 53599-01-17

1.לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה.

בהתאם לתקנה 12 (א) לתקנות בית הדין  לעבודה (אגרות), תשס"ח - 2008, על בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם  את האגרה, לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

2.מעיון בבקשה שוכנעתי כי אכן הוכיח התובע כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה. מעיון בתדפיס חשבון הבנק של התובע לחודשים האחרונים עולה כי הוא מצוי ביתרת חובה, וכן עולה כי הכנסתו של התובע הינה גמלת הבטחת הכנסה בסך כ- 2,000 ₪ לחודש. עוד עולה מתצהיר התובע כי אין לו נכסים כלשהם וגם לא חסכונות, ואין הוא יכול להיעזר בבני משפחתו. 

3.מלבד מצבו הכלכלי של התובע, יש לבחון האם ההליך מגלה עילה. מעיון בכתב התביעה שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לקיומן של עילות תביעה, לעניין טענותיו של התובע בקשר לקיומם של יחסי עבודה בינו לבין הנתבעת. יחד עם זאת, כתב התביעה כולל עילת תביעה שעניינה פיצויים בגין הפרת הסכם, כאשר התובע מציין בקשר לרכיב זה כי מדובר בעילת תביעה חלופית למקרה שבית הדין יפסוק כי לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה. רכיב תביעה זה עומד על סך של 400,000 ₪, ומניסוח כתב התביעה עולה כי לכאורה רכיב זה אינו בסמכותו של בית הדין, שכן התובע מבקש סעד זה למקרה שייפסק כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין הנתבעת, ולכן לא ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה לעילת תביעה בהקשר זה, ולא ניתן לפטור את התובע מתשלום אגרה בגינו.

4.הואיל ועל פי התקנות, מצבו הכלכלי של תובע והיות ההליך "בעל עילה" הינם תנאים מצטברים, מצאתי לנכון לחייב את התובע בתשלום אגרה רק בגין רכיב התביעה שעניינו פיצויים בגין הפרת הסכם (סעיף 45 לכתב התביעה).

5.המזכירות תנפיק עבור התובע שובר לתשלום אגרה בגין הרכיב האמור, ובמידה ותשלום האגרה לא יבוצע תוך 30 ימים ממועד קבלת השובר, יראה בית הדין את התובע כמי שויתר על רכיב התביעה שעניינו פיצויים בגין הפרת הסכם. 

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ז, (01 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.