סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
53213-10-13
18/08/2015
|
בפני השופט:
צבי פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
אורן גבאי עו"ד נדב דלומי
|
הנתבעת:
ר.א.ד. בטון בע"מ עו"ד יצחק גידעונין
|
פסק דין |
1.התובע, מר אורן גבאי, הועסק בשירותי הנתבעת – חברה המפעילה מפעלי בטון לבניה, מיום 1.2.11 ועד ליום 2.12.12. התובע עותר לקבל פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה, פדיון חופשה, פדיון הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, פיצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, וכן פיצוי בגין פגם בהליך הפיטורים, לאחר שלטענתו פוטר שלא כדין לאחר שהורה על זיכוי לקוחה של הנתבעת, סכום התביעה עומד על כ-130,000 ₪. התובע טוען שעבד כמנהל מפעל בסניף אשקלון של הנתבעת ולכן לטענתו חלים בעניינו הסכם העבודה הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבנייה.
2.הנתבעת טוענת שהתובע לא היה מנהל אלא סוכן שטח, לטענתה הוא התפטר מעבודתו, גרם לה נזקים רבים בכך שהחסיר ימים רבים מבלי שקיבל אישור לכך, צבר דו"חות תעבורה ודרישות תשלומים בגין נסיעתו ברכב הנתבעת שבה הוא נהג. לטענתה, התובע קיבל את כל ימי החופשה ואת דמי ההבראה המגיעים לו. לטענתה, התובע חייב לה דמי הודעה מוקדמת, סכום נוסף בסך של 20,000 ₪ בגין נזקים שגרם וכן עליו להשיב לה סך של 2,750 ₪ - חלקו בהפרשות לפנסיה שלא קוזזו בפועל משכרו.
3.השאלות שעלינו להכריע בהן: האם על היחסים בין הצדדים חלים הסכם העבודה הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבניין; האם התובע פוטר או התפטר; האם התובע זכאי לזכויות הסוציאליות שתבע והאם הנתבעת זכאית לפיצוי שתבעה מהתובע.
4.במסגרת הראיות התברר שעל התובע הוטל עונש מאסר שעליו היה לבצע בעבודות שירות. התובע אמור היה להתחיל את עבודות השירות ביום 2.9.12 בהמשך המועד נדחה ליום 15.10.12 ולאחר מכן נדחה פעמיים - ליום 2.12.12 וליום 3.1.13 המועד בו התחיל לרצות את עבודות השירות. בחקירתו אישר התובע שלא סיפר למנהליו שהוטל עליו עונש של ביצוע עבודות שירות, הוא הסביר זאת בכך שהתכוון לבצע את עבודות השירות אחרי הצהריים ולעבוד אצל הנתבעת במשך היום וכן הסביר שלא היה לו נעים לספר למעסיקו שהוא אמור לבצע עבודות שירות, התובע אישר שעבד אצל הנתבעת לפעמים גם עד השעה 17:00 ולפעמים עד השעה 18:00.
5.התובע הצהיר שהשכר החודשי שנקבע איתו היה 7,000 ₪ נטו, בהסכמה בעל פה בינו לבין מר קאסם אבו סריחאן בעלי הנתבעת. הנתבעת טענה שמסרה לתובע טופס הודעה לעובד. בחקירתו הכחיש התובע שהוצג בפניוטופס הודעה לעובד, העדה מטעם הנתבעת העידה שקיים בנתבעת נוהל לפיו העובד חותם על טופס הודעה לעובד כהוכחה לכך שהוא קיבל אותו, התובע לא חתום על אותו מסמך. בנסיבות הללו אנו לא מקבלים את טענת הנתבעת שהוצגה לתובע הודעה בדבר תנאי עבודתו. לאור זאת, אנו מקבלים את טענת התובע ששכרו היה 7,000 ₪ נטו לחודש (7,473 ₪ ברוטו) אולם דוחים את טענת התובע שתפקידו היה מנהל בסניף אשקלון כפי שטען, מהראיות עלה שהתובע הסתובב בין האתרים השונים ולכן אנו מקבלים את טענת הנתבעת, לפיה התובע היה סוכן שטח ולכן אין מקום להחיל את צו ההרחבה בענף הבניין כי מנהל עבודה מוגדר בצו כמי שעבר קורס והוסמך לשמש כמנהל עבודה, התובע העיד שבשנה הראשונה לעבודתו עבד בתוך מבנה בחצרי הנתבעת, גם אם התובע ישב בחצרי המפעל חלק מהזמן, הוא לא שכנע אותנו שיש להחיל את צו ההרחבה בעניינו, התובע לא עבד בתפקיד מקצועי בענף הבניין. נטל ההוכחה בדבר תחולת הסכם קיבוצי וצו הרחבה הוא על הטוען לכך, והתובע לא הוכיח זאת.
הזכאות לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת
6.הנתבעת טענה שהתובע התפטר על רקע עבודות שירות שנקבעו לו. מהאישור שהוגש לתיק ביה"ד עולה שהתובע התחיל לבצע עבודות שירות ביום 3.1.13 בבסיס צבאי – מחנה נתן. אמנם התובע טען שניתן היה לדחות את עבודות השירות או לבצען לאחר שעות העבודה אך טענה זו לא הוכחה. עבודות השירות בוצעו בבסיס צבאי והתובע לא הוכיח שניתן היה לבצע את העבודות בשעות הערב.
7.התובע הצהיר שלאחר שהורה על זיכוי לקוח מסוים (כוכבי האור) בסכום של אלפי שקלים בודדים, מר קאסם אבו סרחיאן – בעלי הנתבעת, כעס עליו והבהיר לו בכתב ביום 27.11.12 כי אם הלקוח לא יחזיר את הזיכוי הסכום יהפוך לחוב של התובע. בתגובה לכך כתב התובע על גבי אותו מסמך ביום 2.12.12 שמדובר בחוצפה מצד הנתבעת והניח את הרישום עד שולחנו של מר קאסם אבו סרחיאן.