סע"ש 5316-03-15

בחודש פברואר 2016 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה לה צורף כתב התביעה המתוקן. טרם תנתן החלטתי אציין, בקצרה, מהו הרקע לבקשה.

הרקע לבקשה

1.בחודש מרץ 2015 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעים: בנק מזרחי טפחות (להלן – "הבנק"), מי ששימשה מעסיקתו וקרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן – "מקפת"/"הקרן").

2.בבסיס תביעתו עומדת טענתו של התובע, כי זכויותיו הפנסיוניות נפגעו, הן על ידי הבנק והן על ידי הקרן, היות ובתום תקופת עבודתו הראשונה בבנק, בשנת 1987, משך הבנק את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו במקפת. "לתובע לא נמסר, לא על ידי הבנק ולא על ידי הקרן, כי תשלום פיצויי פיטורים אליו משמעותו כי הבנק מושך את חלק הפיצויים בקרן הפנסיה וכי משיכת כספים זו תגרום להפסקת חברותו בקרן לצרכי פנסיה ו/או תפגע בזכותו להסדרת רציפות זכויות לפנסיה ומחיקת הוותק שצבר עד לאותו מועד ו/או תפגע בזכותו להקפאת זכויותיו הפנסיוניות ו/או תפגע באפשרות להפרשה עצמאית לקרן הפנסיה על ידו וכי למעשה הכספים שנותרו בקופה הופכים להיות כספי חסכון בלבד" (ר' סעיף 8 לכתב התביעה).

3.טענתו הנוספת של התובע היא, כי בעת חזרתו של התובע לבנק בשנת 1989 לא ניתן לו הסבר אודות משמעות משיכת הכספים על ידי הבנק והוא לא יודע כי קיימת אפשרות "לשלם לקרן הפנסיה על מנת לשמור על רצף זכויות לפנסיה", כלשונו (ר' סעיף 9 לכתב התביעה).

4.התובע טען עוד, כי פנה לבנק ולקרן בבקשה לקבל מסמכים שונים שיסייעו בידו לשפוך אור על הגילוי והפגיעה הנטענת בזכויותיו אך קיבל רק חלק מן המסמכים שביקש (ר' סעיפים 16-11 לכתב התביעה).

5.לאחר שפרש התובע את הרקע העובדתי, הקדיש פרק לאחריותה של כל אחת מהנתבעות ולטענת ההתיישנות ולסיכום ביקש כדלהלן (ר' סעיפים 37.2-37.1 לכתב התביעה):

"לפסוק גימלה בשיעור מלא של 70% מהשכר הקובע, דהיינו: להוסיף לגימלה המשולמת לתובע החל מיום יציאתו לגמלאות, 1/4/13, סכום של 2,271.53 ₪ לחודש כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן כקבוע בתקנון הקרן...

לחילופין, סכום משוערך של כל הגימלה לפי כללי היוון אותם יקבע בית הדין לפי תוחלת החיים המתאימה או לחילופי חילופין למנות אקטואר שיחשב את הסכום".