סע"ש 53015-02-16

1.התובע טען בכתב התביעה, כי "עבד בשורות הנתבעת כעובד נקיון" (ר' סעיף 3 לכתב התביעה) וכי "הנתבעת הינה קבלנית שירות בתחום הנקיון בעלת רשיון מספר 3565 מטעם משרד הכלכלה" (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).

2.בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי התובע "עבד כעובד משק במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, שבו, בין היתר, מספקת הנתבעת שירותי משק" (ר' סעיף 12 לכתב ההגנה) וכי "מתן שירותי נקיון אינו עיקר עיסוקה של הנתבעת" (ר' סעיף 14 לכתב ההגנה).

3.התובע מבקש, כי אורה לחברת קלאסיק הוטל מנג'מנט (להלן – "חברת הניהול"), החברה המחזיקה במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, לחשוף את הסכם ההתקשרות בינה ובין הנתבעת לרבות התעריף ששולם על ידי חברת הניהול לנתבעת בגין שירותיה (ר' סעיף 5 לבקשה).

4.הנתבעת טענה בתגובה, כי הסכם ההתקשרות עם חברת הניהול אינו ברשותה (ר' סעיף 1 לתגובת הנתבעת). בנוסף טענה הנתבעת, כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 תובע אינו רשאי להגיש הודעת צד ג' וכי זכות זו שמורה לנתבעים בלבד.

5.אולם, התובע בעניננו אינו מבקש להגיש הודעה צד ג' אלא, כי בית הדין יורה לצד ג' עימו התקשרה הנתבעת לחשוף את הסכם ההתקשרות ביניהם משהנתבעת, שהיא צד לתובענה, אינה מחזיקה ברשותה העתקו ומשהתובע סבור, כי יהיה בהוראות הסכם ההתקשרות כדי לשפוך אור על טענות התובע.

6.בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (2012) נקבע לענין זה:

"הוראת תקנה 46 (א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. עמד על כך בית המשפט העליון, בהתייחס לתקנה זו ובהדגישו כי בכל הנוגע למתחם של דיון בפני ערכאה שיפוטית הפועלת על פי דין הרי ש"נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת".

7.עלינו לשאול את עצמנו, אם כך, מהו מידע "רלוונטי". בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (2007) ניסח בית הדין הארצי לעבודה את המבחן הנוהג בבואו של בית הדין לבחון רלוונטיות של מסמכים שגילוים מבוקש: