אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין 51837-07-12

פסק דין 51837-07-12

תאריך פרסום : 04/12/2014 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
51837-07-12
10/11/2014
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
תובע:
איימן ג'ואברה
עו"ד האשם מסארווה
עו"ד מוחמד סואלחה
נתבעת:
עדי שיין קבלנים בע"מ
עו"ד ערן צור
פסק דין
 

 

 

1.התובע הינו פועל בניין מהרשות הפלסטינית, שהועסק על ידי הנתבעת. את התביעה שלפנינו הגיש עם תום תקופת העסקתו אצלה.

 

העובדות

2.הנתבעת, עדי שיין קבלנים בע"מ, היא חברה קבלנית העוסקת בענף הבניין. התובע, שהינו מאזור שכם, הועסק על ידה בביצוע עבודות טיח, החל מיום 1.9.08 ועד סיום עבודתו במהלך שנת 2011, בנסיבות השרויות במחלוקת בין הצדדים.

לתובע היה היתר העבודה, והנתבעת היתה רשומה כמעסיקתו ברשות האוכלוסין וההגירה. בהתאם, שכר עבודתו של התובע דווח ושולם באמצעות מדור התשלומים ביחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ובהמשך ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (להלן: "מדור התשלומים"). כמו כן, הופרשו באמצעות מדור התשלומים אחוזים מסוימים משכרו המדווח לצורך הבטחת זכויותיו לתשלום חופשה שנתית, דמי מחלה, קרן פנסיה ופיצויי פיטורים.

התובע היה עובד יומי ושכרו חושב ושולם בהתאם לימי עבודתו בפועל ולא בהתאם לשעות העבודה.

 

תקופת העבודה

3.התובע טען בתצהירו כי הועסק בנתבעת כ-33 חודשי עבודה החל מיום 1.9.08 ועד ליום 20.5.11 (סעיף 2 לתצהירו). פרטים הנוגעים לתקופת עבודתו של התובע הוצגו בפנינו רק במסגרת תלושי השכר של מדור התשלומים שהוגשו על ידי התובע (נספחים א' לתצהיר התובע). בהתאם לאלה, התובע הועסק אצל הנתבעת באופן רצוף החל מספטמבר 2008 עד יוני 2011 (כולל). הנתבעת אינה חולקת בסיכומיה על תקופת העבודה הנטענת על ידי התובע (סעיף 3 לסיכומי הנתבעת), ועל אף שטענה כי דיווחה על עבודתו של התובע כמתחייב בחוק ומר סלמה אף טען בתצהירו כי "למיטב זיכרונו" במהלך חודש אפריל 2011 התובע כבר הפסיק להגיע לעבודה (סעיף 11 לתצהיר מר סלמה), הרי שהנתבעת לא הכחישה לגופו של עניין במהלך ההליך כי התובע הועסק תקופה של 33 חודשים כנטען (ע' 15, ש' 25 לפרוטוקול). כפועל יוצא מכך, ומאחר שאין הצדדים חלוקים על כך, יקבעו זכויותיו של התובע בהליך זה לפי 33 חודשי עבודה.

 

מספר ימי העבודה

4.טענתו המרכזית של התובע בתיק זה הינה כי דיווחי הנתבעת למדור התשלומים אינם משקפים את מספר ימי עבודתו בחודש ואת השכר ששולם לו. לטענתו, יש לקבוע כי עבד בממוצע 22 ימים בחודש ושולם לו שכר יומי בסך 270 ₪. מנגד טוענת הנתבעת כי דיווחיה למדור התשלומים שיקפו באופן מלא את ימי העבודה ושכר עבודתו של התובע, והיא מבקשת מאיתנו לקבוע שתלושי שכרו נכונים ומדוייקים.

5.לאחר שבחנו את טענות וראיות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו אכן אין לפסוק בעניין זכויותיו של התובע רק על פי נתוני ההעסקה הקיימים בתלושי השכר. זאת, מהטעמים שנפרט להלן.

ראשית התובע טען בתצהירו כי הועסק חמישה ימים בשבוע, ולפעמים אף שישה, ובממוצע 22 ימים בחודש (סעיפים 4,6 לתצהיר התובע). לטענתו, הנתבעת דיווחה למדור התשלומים על מספר ימי עבודה נמוך משמעותית ממספר ימי עבודתו בפועל. כשנשאל כיצד הוא יודע את מספר ימי עבודתו הממוצע, השיב כי עבד שבוע עבודה מלא ולפעמים אף בימי שישי (ע' 7, ש' 13). לטענתו, תלושי שכרו לא יצגו את מספר ימי עבודתו בפועל וכי "תמיד שאלנו אותם למה הם רושמים 16 יום והם אמרו בשביל האישור. היינו עובדים חודש מלא" (ע' 8, ש' 8). טענת התובע כי הועסק בממוצע 22 ימים בחודש לא נתמכה בכל ראייה, מלבד עדותו של מר ג'אברה, שבשל היותו אחיו של התובע שהועסק עמו ותביעה שלו כנגד הנתבעת עומדת ותלויה בבית הדין, לא מצאנו לתת לה משקל רב (ע' 10, ש' 2, 15; ע' 11, ש' 1). עם זאת, עדות התובע לא נסתרה על ידי הנתבעת. כמו כן, מר סלמה הודה בעדותו כי עובדי הבניין מועסקים בדרך כלל כל יום (ע' 14, ש' 7). מה גם, שסביר להניח כי גם לאור היותה של הנתבעת חברה קבלנית המחויבת בלוחות זמנים קבועים, שאכן כך הועסק אף התובע (ע' 16, ש' 1). נוסיף, שטענת הנתבעת בעניין זה, לפיה התובע התחמק מימי עבודה על מנת לעבוד במקומות אחרים בניגוד למתכונת ההעסקה באתרי הבנייה, לא הוכחה (ע' 14, ש' 9; ע' 16, ש' 1);

שנית הנתבעת לא הגישה מסמכים כלשהם הנוגעים לתנאי עבודתם של העובדים באתר הבנייה, ובנוגע לתובע בפרט. בכלל זה, היא לא הגישה מסמכים מהם ניתן ללמוד על הסכמות הצדדים בנוגע למתכונת העסקת התובע וגמול העבודה המגיע לו, ובכלל זה לא נמסרה לתובע הודעה על תנאי עבודתו. למעשה, כל שהוגש בעניין זה, היו רק תלושי השכר שהונפקו על ידי מדור התשלומים, בעוד מר סלמה, לא יכול היה להעיד דבר בנוגע לתנאי העסקתו של התובע מעבר למצוין בתלושים ואף לא להעיד על תוכנם של אלה (סעיפים 3.1 – 3.2 לתצהיר מר סלמה; ע' 16, ש' 9; ע' 17, ש' 7);

 שלישית באופן ספציפי, לא הוצגו כל רישומים שחובה היה על הנתבעת לנהל בנוגע לימי ושעות עבודתם של התובע. בהקשר זה, נציין שהנתבעת הודתה כי ערכה רישום של ימי העבודה באמצעות כרטסת נוכחות עליה היה ממונה מנהל העבודה, מר רבאח (ע' 14, ש' 26; ע' 5, ש' 16; סעיף 23 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת גם הודתה במפורש כי ברשותה כרטיסי נוכחות (ע' 15, ש' 4; סעיף 8 לסיכומי הנתבעת) אולם לא ניתן כל הסבר על ידה מדוע אלה לא הוגשו. הימנעותה של הנתבעת להציג ראיות הקיימות אצלה בנוגע לימי עבודתו של התובע, והאופן בו היא מנהלת את רישומי הנוכחות של העובדים באתר ודיווחיה למדור התשלומים, נזקפת לחובתה מבחינה ראייתית;

רביעית הנתבעת הודתה כי למעשה היה חוסר התאמה בין שני רישומים נפרדים הנוגעים לימי העבודה. מר סלמה העיד – ועדותו נתמכה בעדות התובע - כי למעשה היו שני רישומים נפרדים הנוגעים לעבודת התובע – רישום במחסום בעת כל כניסה לישראל של התובע עם אשרת העבודה על שם הנתבעת, וכרטסת הנוכחות שניהלה באתר הבנייה באמצעות מנהל העבודה רבאח (ע' 14, ש' 26; ע' 5, ש' 16; סעיף 3.2 לתצהיר סלמה; סעיף 23 לסיכומי הנתבעת). כפי העולה מטענותיה של הנתבעת הרי שמספר הימים שתועדו במחסום היה שונה מכרטסת הנוכחות. לטענתה, מספר מעברי הגבול של התובע במחסום היה גבוה מימי עבודתו בפועל. עם זאת, הנתבעת לא הוכיחה טענתה זו ובכלל זה את טענתה כי חוסר ההתאמה הנטען נבע מניצולו לרעה של התובע את אישור העבודה על שמה לטובת עבודה במקומות אחרים, באופן הפוטר אותה מבחינה חוקית מתשלום מלוא שכרו. זאת, על אף שלכאורה ניתן היה להציג את כרטסת הנוכחות שנוהלה באתר כראיה לכך (סעיפים 10-11 לתצהיר סלמה; ע' 14, ש' 10, 26; ע' 15, ש' 1; סעיף 13 לסיכומי הנתבעת). כמו כן, כפי העולה מטענות הנתבעת, לא ברור האם היא שילמה את מספר ימי עבודתו בפועל כטענתה על פי רישומיה או על פי רישומי המעבר במחסום (ע' 14,ש' 27 ; ע' 15, ש' 1; סעיף 23 לסיכומים). בין כך ובין אחרת, אין לקבל אם כן את טענת הנתבעת כי הדיווח שביצעה למדור התשלומים היה דיווח אובייקטיבי ואמין ושיש להסתמך עליו באופן מלא מהטעם שימי עבודתו של התובע דווחו באופן מקוון או אוטומטי באמצעות רישומי המעבר של התובע במחסום (סעיף 3.2 לתצהיר מר סלמה). שהרי, לטענתה היא עצמה, אלה לא תאמו ממילא את ימי עבודתו בפועל של התובע אצלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ