סע"ש 51438-11-13

בקשת התובע מיום 28.9.16 בה עותר הוא כי מזכירות בית הדין תחדל להמציא לו מסמכים בפקס, ותעשה זאת באמצעות משלוח בדואר. לאחר עיון בבקשה, אני קובע כך:

1.דין הבקשה להדחות. נקודת המוצא הינה כי עורך דין, המייצג לקוח בבית הדין, נדרש להחזיק באמצעים טכניים שיאפשרו לו לקבל בצורה מהירה – לעתים מיידית – החלטות והודעות שנשלחות אליו על ידי מזכירות בית הדין ועל ידי יתר הצדדים. זאת מאחר ומטבע הדברים, במסגרת בירורה של תובענה בבית הדין, נדרשים הצדדים לבצע לעתים פעולות בסד זמנים קצר יחסית. מאפיין זה של בירור התובענות אינו מאפשר להמציא כל החלטה בדואר. זאת מאחר ומשלוח דואר רשום אינו בהכרח דבר מהיר.

2.הדרך הטובה ביותר שבה עורך דין יכול לקבל לידיו בצורה מהירה החלטות ומסמכים המוגשים לתיק, היא באמצעות מערכת נט המשפט. הדבר דורש ניתור קבוע, בתדירות יומית (בימי העבודה כמובן) של מערכת נט המשפט. כפי שנמסר לי ממזכירות בית הדין, כאשר ניתור כזה לא מתבצע במשך כמה ימים, שולחת מערכת נט המשפט בצורה אוטומטית את ההחלטה או המסמך לעורך הדין באמצעות פקס או באמצעות דואר אלקטרוני. יתכן שזה ההסבר לטענת ב"כ התובע כי לאחרונה נשלחים אליו מסמכים דרך הפקס. ככל שבא כח התובע אינו מעונין לקבל מסמכים דרך הפקס, יתכן כי קיימת אפשרות שאלה יומצאו לו בדואר האלקטרוני. לשם כך עליו למלא טופס מתאים, ופרטים בענין זה יוכל בא כח התובע לקבל ודאי במזכירות. בכל מקרה: בא כוחו של צד להליך חייב להחזיק באמצעי המתאים – בין אם מדובר בגישה לנט המשפט; בין אם פקס; ובין אם דואר אלקטרוני – שיאפשר המצאה מהירה של החלטות אליו. כל זאת, על מנת לאפשר בירור יעיל של התובענות בבית הדין. בית הדין הוא שקובע את אופן בירור התובענה ואת סד הזמנים לפעולות השונות שיש לבצע במסגרת בירור זה. הצדדים, ובאי כוחם, נדרשים להתאים עצמם לבית הדין ולא להפך.

3.יוטעם, כי מזכירות בית הדין אינה נדרשת לתאם מראש, טלפונית, עם בא-כוחו של צד משלוח של החלטה או מסמך אליו באמצעות הפקס. לדרישה זו של התובע אין מקום (ראו הוראת תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ו, (29 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.