סע"ש 51402-11-14 rahewa נ' וורקה עובדים כח אדם ופרויקטים בע"מ ואח'

בפני בקשה למתן צו מופנה לבנק הפועלים להמציא פרטים אודות המחאה מיום 20/11/14 משוכה ע"ש המבקשת (להלן – הבקשה/ ההמחאה).

המדובר בהמחאה שעל פי טענת המשיבה 1 ( להלן – המשיבה) ניתנה למבקשת, ואשר באמצעותה - כנטען בכתב ההגנה - שולם למבקשת שכרה בסך של 5,819 ₪ על פי תלוש 11/2014 המהווה גמר חשבון.

טענות הצדדים

במעמד הדיון המוקדם טענה המבקשת, כי לא קיבלה את ההמחאה וכי החתימה המופיעה על גבי הספח להמחאה אינה חתימתה.

לתצהיר גילוי מסמכים של המשיבה, צורף העתק דף חשבון הבנק שלה ממנו עולה, כי ההמחאה נפרעה ביום 25/12/14.

המבקשת צירפה לבקשה את דף חשבון הבנק שלה למועדים הרלבנטיים ממנו עולה, כי ביום 25/12/14 לא זוכה חשבונה בסכום האמור.

המבקשת טענה, כי בשים לב לעובדה - עליה אין חולק - שאין מדובר בהמחאה "למוטב בלבד" ונוכח טענתה שההמחאה לא נמסרה לה, נדרש מתן צו בהתאם לבקשה, וזאת על מנת לברר את המחלוקת בעניין התשלום.

בתגובתה לבקשה, טענה המשיבה, כי מדובר בבקשה קנטרנית וטורדנית, אשר אינה תורמת ליעילות הדין ואף מסרבלת אותו. לא מובן למשיבה מדוע העובדה, כי מדובר בהמחאה שאינה "למוטב בלבד" הנה טעם למתן צו. לשיטתה של המשיבה, הבקשה מהווה מסע דיג. בנוסף טענה המשיבה, כי הפקת המסמכים כרוכה בעלויות נכבדות ואותן ראוי להשית על המבקשת. המשיבה אף עתרה לחיובה של המבקשת בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

המבקשת הגישה תשובה לתגובה ובה טענה, כי התנגדות המשיבה אינה מובנת, מדובר בהחמאה שיכול כל אדם לפדות משאינה "למוטב בלבד" וכי המחלוקת בדבר נסיבות פירעון ההמחאה יכולה להיפתר באמצעות מתן צו כאמור. עוד ציינה המבקשת, כי לאחר שיובהר עניין זה אף תוכל המבקשת לשקול הצעת פשרה לסיומו של ההליך, כפי שעלתה בדיון. המבקשת הוסיפה, כי המשיבה לא פירטה האם ביררה מהן העלויות להנפקת המסמכים וכי דווקא התנגדות המשיבה למתן צו מחייבת שהאחרונה תחויב בהוצאות הבקשה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טיעוני המבקשת והמשיבה מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

הכלל הנוהג בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 11, פרק 11 בעמ' 8).

ומן הכלל אל הפרט - המחלוקת בשאלה, האם הכספים התקבלו אצל המבקשת אם לאו, הנה על פני הדברים מחלוקת אמתית שבירורה הכרחי ורלבנטי ביותר במסגרת הליך זה.

עסקינן בהמחאה שאינה למוטב בלבד, משמע יכול כל אדם לפדותה וניתן להעבירה באמצעות חתימה על צידה האחורי.

בנסיבות אלה, העובדה, כי ההמחאה נפרעה, כפי שעולה מדף החשבון של המשיבה, אינה מלמדת דבר לגבי זהות הגורם, אשר פרע את ההמחאה. עוד ברור, כי ההמחאה לא הופקדה לחשבון הבנק של המבקשת על פי דפי הבנק שצורפו לבקשה. המבקשת אף גורסת, כי לא חתמה על ספח ההמחאה.

לא מובנת לי טענת המשיבה, כי עסקינן במסע דיג. גרסת המבקשת ברורה והשאלה השנויה במחלוקת נובעת מתוך גרסה זאת. כך גם אין בידי לקבל את טענת המשיבה, כי מדובר בבקשה שנועדה לסרבל את ההליך ולא תתרום לדיון יעיל.