לפניי בקשה המבקש (התובע) לתיקון כתב התביעה (להלן: הבקשה).
במסגרת הבקשה התבקש בית הדין להתיר למבקש לתקן את כתב התביעה על מנת שיכול לכמת את הרכיבים הכספיים נגד המשיבה 2 ולהפנות את הרכיב שעניינו אי קבלתו לעבודה יופנה נגד הנתבעת 2.
המשיבה 1 (הנתבעת 1) השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין אולם ציינה כי ברצונה להגיש כתב הגנה מתוקן. המשיבה 1 הוסיפה כי טיוטת כתב התביעה המתוקן אינה מפרטת ממי המבקש תובע פיצוי בגין הפליה בעבודה, פיצוי בגין פיטורים ששלא כדין ופיצוי בגין הלנת שכר.
הכרעה
לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, ואפרט טעמיי.
כידוע, לבית הדין סמכות רחבה להתיר תיקון כתבי טענות מזו של בית המשפט וזאת נוכח השוני בין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.
הלכה היא כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.