סע"ש 50994-09-14 . 05 אוקטובר 2014

1.התובעת פוטרה מעבודתה בנתבעת.

ביום 31/07/14 הוגשה מצידה בקשה למתן צו מניעה כנגד פיטוריה.

לאחר דיון במעמד הצדדים – ניתנה, ביום 13/08/14 החלטה בה דחה בית הדין את הבקשה (להלן: "החלטת הדחיה").

המבקשת הגישה בר"ע על החלטת הדחייה, ובהחלטה מיום 16/09/14 דחה בית הדין הארצי את הבר"ע.

המבקשת לא אמרה די, והגישה ביום 22/09/14 בקשה זו, שכותרתה – "בקשה לעיון מחדש, בקשה לעיכוב ביצוע, בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד".

הבקשה האמורה הנה מושא החלטה זו.

2.בבקשה בה עסקינן, חוזרת המבקשת על אותם טיעונים שפורטו בבקשה שנדחתה, תוך שהיא מבקשת להעניק לה עכשיו את הסעד הזמני המבוקש חרף דחיית בקשתה לא מכבר, וזאת על בסיס הטענות העיקריות הבאות –

ראשית, בית הדין הארצי דחה את הבר"ע עוד לפני שדן בבקשה למתן סעד זמני.

שנית, בפני בית הדין כאשר נתן את החלטת הדחייה לא עמדה העובדה הארגון היציג של עובדי המשיבה, ההסתדרות, מתנגד לפיטורי המבקשת, והוא הניח שאלה נעשו בהסכמה, בעוד שממכתב של נציג ההסתדרות מיום 06/09/14, אשר לא עמד בפני בית הדין האזורי בטרם מתן החלטתו, עולה כי ההסתדרות מתנגדת לפיטורים.

3.המשיבה הגיבה לבקשה, הודיעה על התנגדותה, וטענה כי בקשתה של המבקשת למתן הסעד הזמני כבר נדחתה, והגשתה מחדש כעת היא שימוש לרעה בהליכי משפט וניסיון לערעור ב"גלגול שלישי".

אשר לטענה לפיה חל שינוי בנסיבות, הפנתה המשיבה לעובדה שמכתב ההסתדרות מיום 06/09/14 הונח בפני בית הדין הארצי שדחה את הבר"ע, והוצג בפניו הן מצד המבקשת והן מצד המשיבה, וחרף קיומו מצא בית הדין הארצי שאין הצדקה ליתן למבקשת סעד זמני ויש לדחות את הבר"ע על החלטת הדחייה.