סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
50703-09-14
21/10/2015
|
בפני השופטת:
שרה מאירי
|
| - נגד - |
התובע:
ZAID FISAHIYE
|
הנתבע:
שלמה שיר
|
| החלטה |
החלטה
כללי
בפניי בקשה לעיון בתיק ביה"ד שהוגשה על ידי עו"ד לוז (המבקשת) ביום 12.8.15.
המבקשת אינה בעלת דין בהליך זה (=צד ג') והיא מבקשת לעיין "בכל כתבי בי-הדין לרבות כתב התביעה ובקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה ו/או הסכם גישור, פסק דין".
ואלו נימוקי בקשתה: בעקבות פירוק משרד עורכי הדין רובין-לוז, נכנסה לתוקפה תניית אי תחרות (ב- 10/11/2013) האוסרת על עו"ד בנימין רובין להתחרות במבקשת באופן ישיר או עקיף בייצוג לקוחות אריתראים בתחום דיני העבודה וזאת עד ליום 10/2/2017; לאחרונה הגישה המבקשת תביעה נגד עו"ד בנימין רובין ועו"ד רוני רובין ובה נטען, כי עוד בטרם פורק המשרד, פתח עו"ד רובין משרד מתחרה במבקשת והציב את רעייתו, עו"ד רוני רובין, לשמש כפני המשרד, על מנת להסוות את מעשיו תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות שאינה הוגנת וגזל סוד מסחרי. עוד נטען להפרת זכויות יוצרים של המבקשת במסגרת מסמכים המוגשים לבתי הדין לעבודה.
ביום 31.8.15 הוגשה תגובת עו"ד רוני רובין (ב"כ התובע בהליך דנן).
בתגובה מבוקש לסלק הבקשה על הסף ולחייב המבקשת בהוצאות לדוגמא והוצאות אישיות ואלו טענותיה בעיקרן: המבקשת בחרה להשתמש בהליך טורדני בתיקים רבים בהם עו"ד רובין מייצגת לקוחותיה בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ ובמאות בקשותיה גורמת למעמסה קיצונית ולהכבדה בלתי סבירה על מערכת בתי הדין שתידרש להקצות משאבים רבים לשם כך וכן על עו"ד רובין שנאלצת להגיב לכמות עצומה של בקשות טורדניות וקנטרניות מצד עו"ד לוז; ראוי היה כי סכסוכה האישי של המבקשת עם עו"ד רובין היה מתנהל בהליך המשפטי אותו נקטה בבית המשפט המחוזי; מטרתה האמיתית של המבקשת היא לעשות שימוש בוטה ולרעה בהליכי ביה"מ ולשים את עו"ד רובין ללעג בפני הבריות, לפגוע בכבודה ובשמה הטוב ותוך רצון לגלות את סודותיה המסחריים של עו"ד רובין לרבות רשימת לקוחותיה בדרך שאינה כשרה, פרטים רבים מתוך המסמכים המבוקשים הם חלק מסודותיה המסחריים של עו"ד רובין; עו"ד לוז לא הציגה טעם כבד משקל ואף לא צירפה אסמכתא כלשהי לבקשתה לרבות תצהיר מטעמה ובכלל זאת פירוט בדבר היות עו"ד רובין מתחרתה העסקית; בפני עו"ד עומדות חלופות רבות והרסניות פחות, בכל הקשור לפגיעה בשמה הטוב להשיג המידע הרלוונטי ובין היתר במסגרת הליך גילוי מסמכים בהליך שיזמה בביה"מ המחוזי; נראה כי עו"ד לוז לא תבחל בהמשך מעשיה דנן, כל עוד לא יוטלו עליה הוצאות משמעותיות; לחלופין- ככל שיעתר ביה"ד לבקשה, משקלול הנימוקים שלעיל, מבוקש שלא להטיל על עו"ד רובין הוראה בדבר העברת מסמכים כלשהם מתוך התיק וככל שבכ"ז כך ייקבע- הרי שיש להשית על המבקשת הוצאות הנאמדות ב- 800 ₪ עבור כל תיק בתוספת מע"מ וזאת כתנאי לעיון; כן מבוקש להגביל העיון לכתבי בי"ד שהוגשו בתיקים בלבד כשהם מושחרים ככל שסבורה עו"ד רובין כי מדובר בסודות מסחריים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים המצויים בתיק ביה"ד- החלטתי להעתר לבקשה מהטעמים כדלקמן:
תמצית המסגרת הנורמטיבית
תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 ("התקנות") קובעת זכות עיון למי שאינו בעל דין כדלקמן:
"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
...
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.