בפני בקשת התובע לבטל החלטה שניתנה ביום 9.11.16 ולפיה הוריתי לפי בקשת הנתבעות, על מחיקת סעיפים מתצהירו ועל הוצאת תצהיר שהוגש מטעמו מן התיק.
1.בבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר התובע, טענו הנתבעות כי התובע חזר בתצהירו על טענות עובדתיות, לגביהן כבר הוחלט בשלביו המקדמיים של ההליך, שהוא אינו רשאי לטעון בהליך זה. טענה זו מסתמכת על החלטתי מיום 11.2.16, בה נקבע כי קיים מעשה בית דין בין הצדדים ביחס לחלק מהתביעה דנן, שכן בתובענה קודמת שהתנהלה בין הצדדים (במסגרת בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי) הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. על יסוד אותו פסק דין נקבע בהחלטה מיום 11.2.16 כי "התובע אינוי רשאי לחזור על טענותיו כנגד פיטוריו מיום 27.5.14, מכוח קיומו של מעשה בית דין" (ההדגשה הוספה כעת, מ.נ.ד).
בסיומה של אותה החלטה נקבע כי התביעות לפיצוי בגין העדר שימוע, בגין עוגמת נפש ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחות וכי כל טענות התובע ביחס לפיטורים מיום 27.5.14 – נדחות אף הן.
יחד עם זאת, נקבע כי אין בכך כדי למנוע מהתובע להעלות את הפירוט העובדתי המלא, לרבות לפני 22.6.16, ככל שהדבר ידרש לצורך תביעתו זו.
2.בבקשה למחיקת סעיפים, טענו הנתבעות, כי חרף ההחלטה, חזר התובע בתצהירו ובתצהיר העד מטעמו על טענותיו ביחס לאירועים שאירעו לפני 22.6.16. הבקשה הועבר לתגובת התובע בתוך 10 ימים, ובחלוף המועד ואף מעבר לכך, ומשלא הוגשה תגובת התובע, ניתנה החלטה כמבוקש (9.11.16).
3.יום למחרת ההחלטה, הגיש התובע בקשה לביטול ההחלטה "שניתנה במעמד צד אחד". לטענת התובע הבקשה למחיקת סעיפים לא הומצאה לו כלל. ב"כ התובע מאשר כי צפה במערכת נט המשפט בהחלטה שהעבירה את הבקשה לתגובתו, אך לטענתו אין לראות בכך תחליף לחובת המצאת הבקשה לידיו. משכך, לטענתו, יש לראות בהחלטה ככזו שניתנה במעמד צד אחד.
לגופם של דברים טען התובע, כי בהחלטה מיום 11.2.16 התיר לו בית הדין לפרט את האירועים שאירעו לפני 22.6.16 ועל כן לא היתה מניעה כי יעשה כן בתצהיריו.
4.הנתבעות השיבו לבקשה וטענו כי החלטת בית הדין בצירוף הבקשה הועברה לתובע בפקסימליה, כפי שעולה מאישור המצוי במערכת נט המשפט ומכל מקום כאשר צפה בהחלטה מיום 26.10.16 היה מודע לקיומה של הבקשה ולכל הפחות בחר שלא לנקוט בכל פעולה ביחס לכך.
לגופם של דברים טענו בעיקר כי בהחלטה מיום 11.2.16 נקעב במפורש שהתובע אינו רשאי לחזור על טענותיו כנגד פיטוריו מיום 27.5.14, וכי אף הסיפא להחלטה, המאפשרת לו להעלות פירוט עובדתי לאירועים שאירעו לפני 22.6.14, הוגבלה בדרישת רלוונטיות לתביעה דנן, כאשר התובע לא מבהיר כיצד האירועים האמורים שפורטו בתצהירו רלוונטיים להליך דנן.
הכרעה
5.ראשית יובהר כי ההחלטה מיום 9.11.16, אותה מבקש התובע לבטל, לא ניתנה "במעמד צד אחד", שכן לתובע ניתנה שהות להגיב עליה והוא לא עשה כן. אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה הבקשה לא הומצאה לו כדין. על פי רישומי נט המשפט הבקשה המלאה ועל גביה ההחלטה מיום 26.10.16, אשר נתנה לתובע זכות תגובה, הומצאו למשרד ב"כ התובע כדין ביום 26.10.16, כאשר צפה בהן (ראה תקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).
6.התובע לא מסר כל הצדקה מדוע לא מסר תגובתו במועד ומשכך, אין לו להלין אלא על עצמו, משהתקבלה ההחלטה בחלוף המועד ללא תגובתו.
7.אף על פי כן, משהוגשה הודעת התובע גם לגופם של דברים ונוכח המועד בו הדבר נעשה, המאפשר לדון בבקשה לגופה מבלי שיגרם נזק כלשהו לצדדים, מצאתי לנכון לחזור ולבחון את החלטתי מיום 9.11.16, לנוכח טענותיו של התובע.
8.לצורך זה, אבחן את הסעיפים בתצהיר התובע המפורטים בבקשה למחיקת סעיפים, כפי סדרם:
באשר לסעיפים 4-39:
סעיף 9 לתצהיר התובע מעלה טענות, במובחן מעובדות ("הסכם פוגעני" "על פי ייעוץ משפטי" וכיו"ב) – לאחר שנקבע שהתובע מנוע מהעלאת טענות באשר לתקופה זו – אני מורה כי הסעיף ימחק מהתצהיר.
סעיפים 11-12 לתצהיר התובע מעלים בשנית טענות כנגד פיטוריו בעבר ועל כן הם מנוגדים להחלטה ואני מורה על מחיקתם.
סעיפים 15-16 לתצהיר התובע אף הם טענות התובע ופרשנויות שהוא מעניק לעובדות ואינם בגדר עובדות בלבד. לפיכך אף הם ימחקו.
