סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
50321-03-14
21/10/2015
|
בפני סגן נשיא:
שמואל טננבוים
|
| - נגד - |
תובע:
SAMIEL TAAME
|
נתבעים:
1. ג'י אף אנד בי סרביס בע"מ
2. מלונות אפריקה ישראל בע"מ
|
| החלטה |
1.בפניי בקשה לעיון בתיק ביה"ד שהוגשה על ידי עו"ד שירלי לוז (המבקשת).
2.המבקשת אינה בעלת דין בהליך זה ולא ייצגה מי מהצדדים והיא מבקשת לעיין "בכל כתבי בי-הדין לרבות כתב התביעה ובקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה ו/או הסכם גישור, פסק דין".
ואלו נימוקי בקשתה: בעקבות פירוק משרד עורכי הדין רובין-לוז, נכנסה לתוקפה ביום 10.11.13 תניית אי תחרות האוסרת על עו"ד בנימין רובין להתחרות במבקשת באופן ישיר או עקיף בייצוג לקוחות אריתראים בתחום דיני העבודה וזאת עד ליום 10.2.17.
המבקשת מוסיפה כי לאחרונה הגישה תביעה נגד עו"ד בנימין רובין ועו"ד רוני רובין (הרשומה כב"כ התובע בתיק זה) ובה נטען, כי עוד בטרם פורק משרד עו"ד בנימין רובין-לוז, פתח עו"ד בנימין רובין משרד מתחרה במבקשת והציב את רעייתו, עו"ד רוני רובין, לשמש כפני המשרד, על מנת להסוות את מעשיו תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות שאינה הוגנת וגזל סוד מסחרי. עוד נטען להפרת זכויות יוצרים של המבקשת במסגרת מסמכים המוגשים לבתי הדין לעבודה.
נוכח האמור נטען כי קיים למבקשת עניין ממשי ומהותי בגילוי ועיון במסמכים המבוקשים.
3.עו"ד רוני רובין ב"כ התובע בהליך דנן, מבקשת בתגובתה לסלק הבקשה על הסף ולדחותה ולחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמא והוצאות אישיות.
על פי הנטען בתגובה, ראוי היה כי סכסוכה האישי של המבקשת עם עו"ד בנימין רובין היה מתנהל בהליך המשפטי אותו נקטה בבית המשפט המחוזי ועליו הוטל חיסיון. המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, מטרה האמיתית היא לפגוע בשמה הטוב של עו"ד רוני רובין, ולגלות את סודותיה המסחריים ורשימת לקוחותיה. המבקשת בחרה בחלופה שאינה מכבדת את עו"ד רוני רובין כחברתה למקצוע וקיימות חלופות אחרות להשגת המידע, לרבות באמצעות הליך גילוי המסמכים בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי. לעניין זה הופנה בית הדין למספר החלטות של בתי הדין האזוריים, הדוחות בקשות כגון דא (אשר צורפו כנספחים א' - ה' לתגובה).
4.בנוסף טענה בתגובתה כי המבקשת לא פעלה כמתחייב על פי הפסיקה ברע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.13) (להלן - עניין דומיקאר), נוכח היותה מתחרה עסקית של המשיבה ולא צירפה לבקשה אסמכתא כלשהי לרבות תצהיר מטעמה ובה פירוט טעם כבד ומהותי כלשהו בדבר הצורך לעיין בתיק.
בנסיבות חריגות אלו של ניצול לרעה וזלזול בהליך השיפוטי, באופן חסר תום לב באופן קיצוני,על פי פסיקת בית המשפט העליון בבש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ (15.1.07), סבורה המשיבה כי קיימת הצדקה לסילוק הבקשה על הסף.
5.עוד טענה עו"ד רוני רובין, כי המבקשת בחרה להשתמש בהליך טורדני בתיקים רבים בהם עו"ד רובין מייצגת את לקוחותיה בבתי הדין ברחבי הארץ ובמאות בקשותיה גורמת למעמסה קיצונית ולהכבדה בלתי סבירה על מערכת בתי הדין שתידרש להקצאת משאבים רבים לשם כך והן על עו"ד רוני רובין עצמה שנאלצת להגיב לכמות עצומה של בקשות.
לכן יש טעם של ממש להטיל על המבקשת הוצאות משמעותיות.
לחילופין, מציינת עו"ד רוני רובין, כי ככל שיראה בית הדין לנכון להיענות לבקשה, מבוקש שלא להטיל עליה הוראות בדבר העברת מסמכים כלשהם מתוך התיק וככל שבכל זאת כך ייקבע – הרי שיש להשית על המבקשת הוצאות הנאמדות ב- 800 ₪ עבור כל תיק בתוספת מע"מ וזאת כתנאי לעיון. כן מבוקש להגביל את העיון לכתבי בי דין שהוגשו בתיק בלבד, אשר יושחרו על ידי עו"ד רוני רובין, ככל שתסבור כי מדובר בסודותיה המסחריים או בפרט שאין למבקשת עניין כשר לעיין בו.
6.ב"כ הנתבעת 1 הגיבה לבקשה וטענה, כי אין כל טעם לאפשר למבקשת לעיין בתיק, וודאי לא בעיון גורף. אין כל נפקות במכלול המסמכים שבתיק ואין הנתבעת 1 מעוניינת לחשוף לכל דורש את הסכם הפשרה בינה לבין התובע.
תמצית המסגרת הנורמטיבית
7.זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין נקבעה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג- 2003 (להלן- "התקנות"), שזו לשונה:
"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן– בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
