1.לפני בקשת צד ג', עו"ד שירלי לוז (להלן - המבקשת), לעיין בכל המסמכים המצויים בתיק דנן, לרבות כתב התביעה ובקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה או הסכם גישור וכיוצא בזה.
2.בטרם אדון בבקשה לגופה, יצוין כי בסמוך למועד הגשת הבקשה דנא, הוגשו בקשות דומות באותו הנוסח בתיקים נוספים המתנהלים בפני ובכלל.
רקע כללי ותמצית טענות הצדדים
3.ביום 10.11.13, בעקבות פירוק משרד עורכי דין רובין - לוז, נכנסה לתוקפה תניית אי תחרות האוסרת על עו"ד בנימין רובין להתחרות במבקשת באופן ישיר או עקיף בייצוג לקוחות שהינם אזרחי אריתריאה, בתחום דיני העבודה, עד ליום 10.2.2017.
4.על פי האמור בבקשה, הגישה המבקשת תביעה נגד עו"ד בנימין רובין ורעייתו, עו"ד רוני רובין (ב"כ התובע בתיק דנן), המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת תביעה זו (אשר לא צורפה לבקשה) נטען כי עו"ד בנימין רובין פתח משרד המתחרה במבקשת ביחד עם רעייתו, תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגזילת סוד מסחרי, כמו גם להפרת זכויות יוצרים של המבקשת.
5.לפיכך, טוענת המבקשת כי יש לה עניין ממשי ומהותי במתן זכות עיון במסמכים המבוקשים.
6.הנתבעת 2, שופרסל בע"מ, הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה, משלושה טעמים: הבקשה צריכה הייתה להיות מוגשת במסגרת ההליך המתנהל בין המבקשת למשיבה בבית המשפט המחוזי; מדובר בבקשה גורפת שלא ברור המקור החוקי עליו היא נסמכת; ומתן אישור גורף לעיון כמבוקש ייפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים שאין להם קשר למחלוקת שנתגלעה בין המשיבה למבקשת.
7.הנתבעת 1 לא הגישה כל תגובה או הודעה מטעמה.
8.עו"ד רוני רובין (להלן - המשיבה), התנגדה לבקשה, עתרה לסילוקה על הסף וביקשה לדחותה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות אישיות ובהוצאות לדוגמא, בגין שימוש לרעה בהליכי בית משפט, והעמסה בלתי סבירה על מערכת בתי המשפט ועל משרדה, הנדרש להגיב לכמות עצומה של בקשות טורדניות וקנטרניות מצד המבקשת.
9.על פי הנטען בתגובה, על ההליך המתנהל בין המבקשת למשיבה בבית המשפט המחוזי הוטל חיסיון וראוי כי המחלוקות ביניהן היו נידונות בפניו בלבד. לפיכך, לגישתה, כל מטרתה של המבקשת הינה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט כאמור, לפגוע בשמה הטוב של המשיבה, ולגלות את סודותיה המסחריים ורשימת לקוחותיה. המבקשת בחרה בחלופה שאינה מכבדת את המשיבה כחברתה למקצוע וברי כי עמדו בפניה חלופות אחרות להשגת המידע, לרבות באמצעות הליך גילוי המסמכים בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי. לעניין זה הפנתה המבקשת למספר החלטות של בתי הדין האזוריים, הדוחות בקשות כגון דא (אשר צורפו כנספחים א' - ה' לתגובה).
10.בנוסף טענה בתגובתה כי המבקשת לא פעלה כמתחייב על פי הפסיקה ברע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ - שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.13) (להלן - עניין דומיקאר), נוכח היותה מתחרה עסקית של המשיבה ולא צירפה לבקשה אסמכתא כלשהי לרבות תצהיר מטעמה ובה פירוט טעם כבד ומהותי כלשהו בדבר הצורך לעיין בתיק.
11.בנסיבות חריגות אלו של ניצול לרעה וזלזול בהליך השיפוטי, באופן חסר תום לב באופן קיצוני, על פי פסיקת בית המשפט העליון בבש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ - משה שנפ (15.1.07), סבורה המשיבה כי קיימת הצדקה לסילוק הבקשה על הסף.
12.עוד טענה כי קיים היעדר סבירות בהקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה בהתאם לתקנה 4(ד) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003 (להלן - התקנות).
13.עם זאת, מציינת המשיבה כי ככל שיראה בית הדין לנכון להיענות לבקשה, מבוקש שלא להטיל עליה הוראות בדבר העברת המסמכים וכן להגביל את העיון לכתבי בי דין שהוגשו בתיק בלבד, אשר יושחרו על ידה, ככל שתסבור כי מדובר בסודותיה המסחריים או בפרט שאין למבקשת עניין כשר לעיין בו.
14.ביום 8.9.15 ניתנה על ידי בית הדין החלטה כי המבקשת רשאית להשיב עד ליום 20.9.15. עם זאת, הואיל ותשובה כאמור לא הוגשה עד למועד כתיבת החלטה זו, הריני ליתן החלטתי אף בהיעדר תשובה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
15.תקנה 4 לתקנות מעגנת את זכותו של צד חיצוני להליך לעיין בתיקי בית משפט וקובעת כדלקמן:
