סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
5008-12-14
07/08/2015
|
בפני השופטת:
יפה שטיין
|
| - נגד - |
התובע:
יוסף גנימאת
עו"ד רכאבה דלאשה
|
הנתבעת:
ס.מ.דר אפיקי בניה בע"מ
|
| החלטה |
1. בתיק זה ניתן ביום 02.04.15 פסק דין בהיעדר הגנה לאחר שבוצעה לכאורה המצאה של כתב התביעה באמצעות הנחת כתב התביעה במקום כתובתה הרשומה של הנתבעת (ולאור הצהרת המוסר כי הנתבעת סירבה לקבל את הכתב וכי זה הונח במקום).
2.ביום 03.06.15 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין לאור הטענה כי הנתבעת כלל לא קיבלה לדידה את כתב התביעה, וכי אין היא יודעת למי נמסר כתב התביעה או מה נעשה איתו, כשלפתע, כך נטען, גילתה הנתבעת כי ישנו פסק דין כנגדה וזאת מבלי שניתנה לה הרשות להתגונן כדבעי.
3.התובע בתגובתו, מבקש להסב תשומת לבו של בית הדין לדפוס התנהלות של הנתבעת, במסגרתו לא מקפידה היא להגיש כתבי הגנה כנדרש אף בתיקים מקבילים המתנהלים כנגדה על ידי ב"כ התובע.לשיטת התובע, מדובר במחדל בעל דין המוצא ביטויו בחוסר טרחה אף מינימאלית להגשת כתב הגנה אלא שלמחדל זה יש מחיר, ואותו צריכה הנתבעת לשלם.
4.לגופו של עניין, טוען ב"כ התובע כי במידה והנתבעת טוענת לביטול פסק הדין מחמת חובת הצדק, אזי דין טענתה דחייה על הסף. אינטרס היעילות לא צריך להיפגם בשל רשלנותה של הנתבעת.
ואם טוענת היא לביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעתו של בית הדין, מגיב התובע כי שני המבחנים המנחים בטענה זו, לא עוזרים לנתבעת (ין הנמקה מספקת לא לסיבת המחדל ואף לסיכויי ההגנה לכאורה ).
5. דיון והכרעה
א.ע"פ הפסיקה בבוא בית הדין לבחון את ביטול פסה"ד עליו לבדוק שני מצבים אפשריים; האחד - מצב בו נפל פגם בפסק הדין (בדרך כלל בשל פגם בהמצאה או העדר המצאה כדין של כתבי בי-דין למבקש הביטול). במצב דברים זה, יורה בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, על ביטול פסק הדין וייתן למבקש את יומו לפני בית הדין אף ללא צו להוצאות.
המצב האחר – כאשר לא נפל פגם פרוצדוראלי ולבית הדין סמכות לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעתו. בנסיבות אלה, יביא בית הדין בחשבון את סיבת מחדלו של מבקש הביטול ואת סיכויי הגנתו או הצלחתו בהליך (ראו: ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 371-374, מהדורה עשירית (תשס"ט)). ככל שהטיעונים בהתייחס לשיקול האחד משכנעים יותר ובעלי משקל, פוחת המשקל שיש ליחס לשיקול האחר (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139).
ב.בענייננו, ולאחר בדיקה יסודית של החומר שהוגש לבית הדין (לאחר ששני הצדדים הודיעו כי מבקשים שתינתן החלטה על סמך החומר שבתיק ללא דיון), מתברר שתיק זה נופל לגדר החלופה הראשונה, ולו גם בגלל הספק, לעניין אופן ביצוע המסירה, כמפורט להלן.
ג.ראשית – המוסר לא מציין את מספר הבית בו בוצעה ההמצאה אלא רק – "כפר סבא, רח' ירושלים". לפיכך אין לבית הדין וודאות מוחלטת כי המסירה אכן בוצעה בכתובת המדוייקת של הנתבעת, ולא למישהו אחר. שנית – לא מצויין לידי מי ביקש למסור את הכתב, ומה היה תפקידו. כל שציין ש"סירב לקבל". מכיוון שמדובר בחברה בע"מ, ולא באדם פרטי, היה עליו לתת פירוט טוב יותר, כדי שניתן יהיה לזהות שאכן המסירה בוצעה לידי הגורם הנכון (כגון: "הגעתי למשרד הנתבעת ברח'... מספר בית..., בקומה X שם רשום שם הנתבעת, ובמשרד ישב/ה המזכירה/המנהל וכד' (.
ד.מכיוון שמדובר בחברה בע"מ, ולאור תצהיר המנהל כי לא קיבל את הכתב, הרי שאין די בתצהיר לאקוני של המוסר כי הנתבע "סירב לקבל", מבלי שיש בפני בית הדין (ובידי הצד השני המבקש לברר זאת), כל פרט מזהה אודות האדם שסירב לקבל את הכתב. מכיוון שכאמור, המוסר אף לא ציין את מספר הבית ברח' ירושלים – הרי שמתעורר ספק של ממש האם המסירה בוצעה במען הרשום של הנתבעת, וספק זה יפעל לטובת הנתבעת. לאור האמור לעיל – פסה"ד יבוטל, ללא צו להוצאות (ואף ללא בדיקת שאלת סיכויי ההגנה לכאורה – דבר שהיה נבדק לולא הפגם בהמצאה).
ה.כתב הגנה יוגש תוך 30 יום מתום הפגרה.
ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ה, (07 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
