סע"ש 4973-05-14

בפנינו בקשה להורות על העברת עניינו של התובע לדיון בפני וועדת האכיפה ולעיכוב ההליכים בתיק עד למתן החלטתה.

1.המבקש הגיש תביעה לבית הדין האזורי נגד המשיבה 1 , בטחון שירותים אבידר בע"מ (להלן – אבידר בע"מ) לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו אצלה כשומר באתרים שונים, ומסיומה. המבקש צירף לתביעתו כנתבעת את ההסתדרות היא המשיבה 2 בתביעה לביצוע הסכם האכיפה (ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה מיום 27.6.2011; להלן – הסכם האכיפה) ולחלופין לתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם. המבקש טען, כי פנה להסתדרות על מנת שתסייע לו לקבל את המגיע לו מאת אבידר בע"מ בהתאם להסכם האכיפה, אולם מתוך חשש שמא חלק מזכויותיו יתיישנו עד הטיפול בפנייתו על ידי ההסתדרות, פנה המבקש בתביעה לבית הדין האזורי.

2.המבקש מציין בכתב התביעה כי אמנם סעיף 7 להסכם האכיפה קובע כי התובע רשאי לפנות לוועדה הפריטטית הקבועה במנגנון ליישוב חילוקי דעות הקבוע בהסכם הקיבוצי מיום 2.11.08 , אולם בנסיבות העניין אין מקום להפנות את עניינו לוועדה הפריטטית אלא המנגנון הראוי לבירור תלונותיו הוא וועדת האכיפה. לטענת המבקש בהתאם להלכת ישייב (ע"ע 53348-01-12 גרמן ישייב נ' ח.א.ש מערכות ושירותים, ניתן ביום 29.8.2013) מדובר בזכויות קוגנטיות, אשר אין להעבירן לבוררות, כמו כן הזכויות הנתבעות על ידו מקורן בהסכם הקיבוצי הישן (משנת 1972), ועל כן אין מקום להעביר בירורן לוועדה הפריטטית מכוח ההסכם הקיבוצי משנת 2008. עוד טען המבקש, כי אם תחליט ההסתדרות שלא לטפל בעניינו או להפנותו לוועדת האכיפה, יש לחייבה בתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם, ובתשלום הזכויות הנתבעות על ידו ביחד ולחוד עם אבידר בע"מ.

3.במסגרת הבקשה שבפנינו מתבקש בית הדין להורות להסתדרות להביא את עניינו של המבקש לדיון בוועדת האכיפה, ולעכב את ההליך בתיק זה עד לקבלת החלטה של ועדת האכיפה בעניינו.

המבקש מציין כי במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 8.9.16 הצהיר נציג ההסתדרות כי אין מניעה עניינית להעביר את טענותיו של המבקש לוועדת האכיפה אולם הסיבה לכך שההסתדרות אינה מוכנה לעשות כן, היא העובדה שהמבקש הגיש תביעה וההליך תלוי ועומד. נציג ההסתדרות אישר אף כי אלמלא התביעה שהגיש המבקש, ההסתדרות הייתה מביאה את עניינו לדיון בוועדת האכיפה.

עוד טוען המבקש כי העברת הדיון לוועדת האכיפה, עשויי לייתר הן את המשך הדיון בתיק זה והן את מתן פסק הדין.

4.בתגובתה לבקשה טוענת אבידר בע"מ כי אין להיעתר לבקשת המבקש מן הטעמים הבאים:

א.הסעד המבוקש במסגרת הבקשה- צו המורה להביא את עניינו של התובע לדיון בוועדת האכיפה – הינו זהה לסעד המבוקש בכתב התביעה. המבקש מנסה בדרך לא דרך לקבל את כבר בשלב זה את אחד הסעדים העיקריים של התביעה. כשמטרתו העיקרית היא לעקוף את מגבלת ההתיישנות הקבועה בחוק.

ב.מנגנון וועדת האכיפה נועד בעיקרו לביצוע בדיקות מדגמיות רוחביות ואין הוא נועד להוות תחליף לתובענה בבית הדין לעבודה. לוועדת האכיפה כלל אין את הכלים להכריע במחלוקת כדוגמת זו שבין הצדדים להליך זה.

המנגנון ליישוב חילוקי דעות במקרה פרטני הוא זה הקבוע בהסכם משנת 2008, היינו – וועדה פריטטית שדינה כפסק בורר.

ג.אין כל אפשרות לחייב את וועדת האכיפה לדון בפנייה פרטנית, שכן לפי ההסכם הקיבוצי מיום 27.6.11 עניין ההפניה אליה נתון לשיקול דעתם של הצדדים להסכם הקיבוצי בהתאם לנסיבות כל מקרה ואין כל מקום שבית הדין יחליף את שיקול דעת הצדדים.

ד.כאמור בהוראות ההסכם הקיבוצי משנת 2011 , וועדת האכיפה מורכבת משלושה גורמים: נציג ארגון המעסיקים, נציג ההסתדרות, וגורם מקצועי בעל רישיון לראיית חשבון. על פי סעיף 7 להסכם רק הצדדים היינו ההסתדרות וארגוני המעסיקים רשאים להפנות פניית עובד לוועדת האכיפה. הן בכתב התביעה והן בבקשה הדרישה לכינוס וועדת האכיפה מופנית כלפי ההסתדרות בלבד ללא שכל הצדדים צורפו לבקשה. משכך אין כל טעם בעיכוב ההליכים בתיק שכן אין ההסתדרות יכולה להתחייב לכינוס ועדת האכיפה על סמך דעתה בלבד.