סע"ש 4963-03-14 TOWOLDE נ' חצר המלכה ארועים (1999) בע"מ

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התובע עתר להתיר את תיקון כתב התביעה, כך שרכיב השעות הנוספות והפרשי השכר יופחת בהתאם לדו"חות הנוכחות ותלושי השכר שצורפו לכתב ההגנה ורכיב דמי ההבראה והחופשה יופחת בהתאם למגבלת ההתיישנות.

לטענתו, אין בתיקון כתב התביעה משום "מקצה שיפורים" כנטען על ידי הנתבעת שכן, לאחר התיקון הופחת סכום התביעה מ- 247,165 ₪ ל- 178,195 ₪.

התובע טען כי יש לקבל את התביעה ללא חיובו בהוצאות שכן, הוא שוהה במתקן "חולות" החל מחודש פברואר 2014 ועל כן אין לו יכולת כלכלית לשלם הוצאות משפט, ככל שיפסקו כנגדו. לחילופין, לאור מצבו הכלכלי הקשה של התובע ולאור סיכויי התביעה להתקבל, מבקש התובע כי ככל שבית הדין ישית עליו הוצאות, תשלום ההוצאות ידחה לסיום ההליך.

3.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי התובע ערך מקצה שיפורים של ממש בכתב התביעה המתוקן, הרחיב חזית ושינה גרסתו; לענין זה טענה הנתבעת כי חרף טענת התובע שלפיה הוא מבקש לתקן את כתב התביעה רק ביחס להפחתת הסכומים הנתבעים בגין הפרשי שכר, שעות נוספות, הבראה וחופשה, התובע הגיש כתב תביעה מתוקן שבו כלל רכיב תביעה חדש- תשלום שכר עבודה בשבת, בעוד הוא טען בכתב התביעה המקורי כי הוא לא עבד בשבת.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב וכי על אף שכתב ההגנה הוגש כבר ביום 9.6.15, התובע עתר לתקן את כתב התביעה רק במסגרת הדיון המוקדם אשר התקיים ביום 30.3.15 (כ-9 חודשים לאחר מכן).

לחילופין, טענה הנתבעת כי ככל שבית הדין יתיר לתובע לתקן את תביעתו, יש לחייב את התובע בתשלום הוצאות, אשר תשלומם יהא תנאי להמשך ניהול ההליך, לאור הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן ותגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה.

4.בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה ע"י בית הדין בכל שלב משלבי הדיון. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.

5.בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם ובין האינטרסים של הציבור.

במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה, אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, מקום בו התובע מבקש לתקן את תביעתו, יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של היענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן, יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות "גמיש" בהיענות לבקשה לתיקון כתב התביעה.

6.לאור כל האמור לעיל, לאחר שחזרתי ושקלתי את הנסיבות בתיק זה ולקחתי בחשבון כי בקשת התיקון הינה, בין היתר, לצורך בפחתת הסכומים הנתבעים בגין הפרשי שכר, שעות נוספות, הבראה וחופשה ולצורך הוספת רכיב של תשלום שכר בגין עבודה בשבת (רכיב שהינו מזכויות המגן) מצאתי כי איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים מצדיק את קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה כמבוקש, תוך חיוב התובע בהוצאות בגין התיקון.