החלטה 49214-10-13

1.בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

2.בכתב התביעה המקורי, אשר הוגש ביום 23.1.0.13, תבע המבקש מן המשיבה הפרשי שכר, תוספת וותק, דמי הבראה והפרשות פנסיוניות. בכתב הגנתה, טענה המשיבה כי שכרו של המבקש שולם לו כדין.

3.ביום 29.6.14 זומנו הצדדים לדיון מוקדם, שאז הודיע המבקש כי בינתיים התפטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים וכן כי ברצונו לבדוק את החישובים בשנית, ולכן הודיע כי יבקש לתקן את כתב התביעה.

4.כעת מונחת בפני בקשתו של המבקש לתקן את כתב התביעה, כאשר טוען הוא כי במסגרת הדיון המוקדם והליך גילוי המסמכים הסתבר לו כי רישומי הנוכחות שבידי המשיבה אינם תואמים לרישומיו עליהם התבסס בתביעתו המקורית, ולכן הוא זכאי לזכויות נוספות ולסכומים נוספים מעבר לאלו אשר נתבעו על ידו בכתב התביעה המקורי.

5.המשיבה מתנגדת לתיקון כתב התביעה וזאת מאחר ולטענתה התיק נמצא בשלב מתקדם וכן מאחר ומלוא הנתונים היו בידי המבקש כבר במועד הגשת כתב התביעה המקורי.

6.דיון והכרעה:

א.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.

ב.בתי הדין לעבודה אימצו גישה ליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והם מאפשרים זאת (ואף יורו על כך מיוזמתם) כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול המחלוקות הרלבנטיות בפני בית הדין, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל. עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי.