סע"ש
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
|
45440-02-13
25/08/2014
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
| - נגד - |
התובע:
CHALERM KHUMPAI
עו"ד אלון דוידוב
|
הנתבעים:
1. צימן עגבניות
2. ציון יפרח
עו"ד אלעד שרון
|
| פסק דין |
1.התובע, עובד זר מתאילנד אשר הגיע לישראל לעבוד בענף החקלאות, הגיש תביעה זו על סך של 73,335 ₪ בגין הרכיבים הבאים:
הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, פדיון דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי כלכלה, פיצויי פיטורים ויתרת שכר בגין חודש אפריל 2012 .
ביום 25.6.13 הוגש כתב תביעה מתוקן, בו הוספו שני רכיבים בדמות מענק שנתי והפרשות לקרן פנסיה, וסכום התביעה הועמד על סך 110,754 ₪. יצויין, כי לא הוגש כתב הגנה מתוקן.
2.התובע הגיש תצהיר עדות יחד עם כתב התביעה ביום 24/2/13. ביום 10.3.13 העיד התובע במסגרת הליך של עדות מוקדמת בפני כבוד הרשמת רחל גרוס, וכן נערך דיון מוקדם בפני כבוד השופט פרנקל. לאחר מכן הנתבע 2 הגיש תצהיר מטעמו, עליו נחקר בישיבת ההוכחות שהתקיימה, ולאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.
3.לטענת התובע, זכאי הוא לרכיבים מענק שנתי והפרשות לקרן פנסיה, היות והנתבעים לא טענו כי שילמו אותם, ונמנעו מלהתייחס אליהם בהגנתם.
הנתבעים ביזו את בית הדין במסגרת ההליכים המקדמיים, פעם אחר פעם, דבר שגרר פגיעה בראיות התביעה.
התובע פוטר יחד עם עוד 3 עובדים אשר לא עבדו שעות נוספות, מה שהעלה את חמתו של המנהל "דוד", אשר שלח אותם חזרה לחברת כוח האדם. לתובע לא הייתה שום סיבה לעזוב מיוזמתו ולנטוש את מקום העבודה כפי שניסו הנתבעים להציג זאת.
הנתבעים הגישו תלושי שכר מפוברקים, אשר הונפקו בדיעבד ובאופן מרוכז לטובת הגשתם עם תצהיר העדות הראשית. כל הטענות שהעלו הנתבעים בדבר התנהלות התובע הינן פיקציה שנולדה לצורך התחמקות מתשלום זכויותיו של התובע.
כל מי שנחשף לכתבי הגנה ולטענות ההגנה של משרד ב"כ הנתבע, ימצא "שטנץ" קבוע של הכפשות העוברות כחוט השני לאורך כל כתב ההגנה. קרי, התובע אלכוהוליסט, מהמר, סוחר סמים, אלים, גנב, רמאי ובעל חוב למכולת.
התובע העיד בעדותו המוקדמת בבטחה, ניכרו בדבריו אותות האמת גם בשעה שפירט על חולשותיו, וניתן היה ליתן בו ובדבריו אמון מלא.
לסיכום, טען התובע כי יש לאמץ את גירסתו, לקחת בחשבון את הכשלת ראיות התביעה על ידי הנתבעים, ולזכות את התובע במלוא סכום התביעה.
4.לטענת הנתבעים, התובע הועסק במישקם החקלאי מחודש פברואר 2009 ועד לחודש אפריל 2012. הנתבעים הקפידו לשלם לתובע את כל הזכויות המגיעות לו על פי חוק. כרטיסי שעות העבודה של העובד היו על פי דיווחי העובד שהעביר למנהל העבודה בכל יום, זאת כדי לערוך לו בסוף החודש את תלוש המשכורת ולחשב את שכרו.
התובע אף הודה כי הוא חתום על המסמכים בעצמו, ואף הסכים לתוכנם. לטובת התובע נותר סך של 1,216 ₪ בגין דמי הבראה.