פוקס נ' ג'י 17 בע"מ

1.לפנינו תביעה בגין הפרשי שכר עבור שעות נוספות, פיצויי פיטורים, פיצוי בשל פיטורים שלא כדין (העדר שימוע), תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה ופיצוי בשל אי מתן תלושי שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה. סכום התביעה – 346,934 ₪.

2.הנתבעת מחזיקה ומפעילה מועדון שבו מתקיימים מסיבות ואירועים, בשם "האומן 17" (להלן - המועדון).

התובע טען בתביעתו שהוא החל לעבוד אצל הנתבעת ביום 1.6.10 ועבד עד לפיטוריו ביום 9.1.15.

במסגרת תצהירו תיקן התובע את המועד הנטען כתחילת העבודה וציין כי הוא התחיל לעבוד כעוזר תאורן בפברואר 2011, אז עבד בין שניים לארבעה אירועים בחודש. בחודש יולי 2011 הוא התחיל לעבוד "באופן מסודר וקבוע".

לדברי התובע, כעבור כחצי שנה הוא קיבל תפקיד נוסף, "מנהל עובדים אדמיניסטרטיבי". במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על ההקמה, תחזוקה ותפעול של התאורה והבמה, ועבודה מול נותני שירות וספקים. התובע הבחין בין עבודתו בתחזוקה השוטפת של המקום לבין העבודה בהפעלת התאורה באירועים ומסיבות.

לגישת התובע, הוא עבד באופן קבוע בימים א'-ה' משעה 10:00 ועד לשעה 17:00, ובימי ו' משעה 11:00 ועד לשעה 20:00 (סה"כ 189 שעות בחודש). נוסף על כך, באירועים ומסיבות פעם בשבוע בימי א'-ה' משעה 21:00 ועד לשעה 3:00 ובימי שישי ושבת משעה 21:00 ועד לשעה 4:00 לפנות בוקר, סה"כ 63 שעות בחודש.

התובע קיבל שכר חודשי בסך 6,500 ₪ והוא מבקש לקבל תשלום בגין 63 שעות נוספות בכל חודש, אשר לטענתו לא שולמו לו (בסך של 3,141 ₪ לחודש).

התובע טוען כי במהלך כל תקופת העבודה לא נמסרו לו תלושי שכר, כאשר שכרו שולם לו חלק בהמחאות וחלק במזומן. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בפיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר). כמו-כן, הוא מבקש לחייב בפיצוי בשל אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

התובע טען שהוא היה עובד מסור, נאמן וחרוץ אולם הנתבעת נהגה בו באופן משפיל ומבזה ופגעה בכבודו כעובד וכאדם. גם אירוע הפיטורים היה אירוע קשה ומשפיל, ונעשה באמצעות מסרונים שנשלחו על ידי מנהלו הישיר, מר מני דגמי (להלן – מר דגמי) (לאירוע זה נתייחס בהמשך).

התובע דורש בתביעתו פיצויי פיטורים, שלא שולמו לו, תמורת הודעה מוקדמת, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין (בהעדר שימוע).

כמו-כן, ביקש התובע בתביעתו תשלום בגין פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות והפרשות לפנסיה – שלא נעשו כלל וכן, פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.