מנהל התפעול של המועדון, שכתב את הדברים במסרון, טען כי לא היה מוסמך לפטר את התובע ולא הייתה לו כוונה רעה אך בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בפיטורים או לכל הפחות התפטרות בדין פיטורים.
בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-130 אלף שקל לעובד תאורה ותפעול במועדון האומן 17 שבתל-אביב שפוטר במסרון ששלח מנהלו הישיר, בו הוזהר פן "ייאנס" אם כף רגלו תדרוך במקום. השופטת הבכירה עידית איצקוביץ קבעה כי מדובר במעשה פיטורים המזכה את העובד בפיצויי פיטורים, בפיצויים על היעדר שימוע ובדמי הודעה מוקדמת, וזאת בנוסף לפיצויים על תלושי שכר לא תקינים, עבודה בשעות נוספות ותשלום עבור זכויות סוציאליות שונות.
במשך 42 חודשים (2011-2015) עבד התובע כאחראי תחזוקה ותאורה במועדון. לגרסתו, ביום עבודתו האחרון הוא רב עם מנהלו הישיר משום שסירב לתת לו כדורי ריטלין, ובתגובה קיבל שני מסרונים מאיימים שבהם הוזהר שלא להתקרב למועדון (באחד נכתב "אם תתקרב למועדון אני אזיין את אמא שלך" ובשני איים לאנוס את התובע אם רגלו תדרוך במקום).
התובע, שהפסיק מאז לעבוד במועדון, הגיש בדצמבר 2015 את תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים על פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר על עבודה בשעות נוספות, פיצוי על אי מתן תלושי שכר ותשלום על זכויות סוציאליות.
מטעם בעלת המועדון חברת "ג'י 17" נטען כי התובע לא עבד במשרה מלאה כטענתו, ומעולם לא עבד שעות נוספות, ולבסוף עזב מרצונו,. עוד נטען כי המסרונים מעידים רק על השיח בין המנהל לבין התובע, שהיו חברים ונהגו לדבר זה אל זה בשפת רחוב. בעדותו בהקשר זה טען המנהל כי כלל לא הייתה לו סמכות לפטר את התובע וכי לא כתב את הדברים בכוונה רעה.
פוגעני, משפיל, מעליב
השופטת איצקוביץ ציינה האיסור על התובע לחזור למועדון כפי שהובע במסרונים הקשים מהווה מעשה של פיטורים בידי האדם המוסמך לבצעם – מנהל המועדון בפועל – ודחתה כל טענת הגנה שהועלתה בהקשר זה. בתוך כך הודגש כי גם בהנחה שהכוונה לא הייתה לפטר את התובע הדברים הפוגעניים, המשפילים והמעליבים הצדיקו את התפטרותו בדין פיטורים, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים ללא שימוע.
עוד נקבע כי הנתבעת לא הציגה תלושי שכר תקינים ולכן עליה לשלם לתובע 10,000 שקל פיצויים לדוגמא עקב הפרת חוק הגנת השכר.
בנוסף השופטת לא קיבלה את טיעוני הנתבעת לגבי מתכונת עבודתו של התובע וקיבלה את גרסתו שעבד במועדון בשני תפקידים שונים – בתפקיד תחזוקה בשעות הבוקר וכתאורן בשעות הלילה – נתונים המתיישבים עם טענתו כי עבד במשרה מלאה.
באשר לשעות הנוספות, נקבע כי מאחר שהנתבעת כשלה בהצגת תלושי שכר תקינים ואף לא הציגה רישום של שעות נוכחות נטל ההוכחה עבר לכתפיה והיא זו שהייתה אמורה להוכיח שהתובע לא עבד בשעות נוספות. מאחר שלא הצליחה לעמוד בנטל זה, נפסק לתובע שכר עבור מספר השעות המרבי לפי חוק הגנת השכר (60 שעות בחודש).
בנוסף לפיצויים הללו נפסקו לתובע גם דמי חופשה, הבראה ונסיעות ופיצוי על היעדר הפרשות לפנסיה. בסך הכל זכה התובע ב-110,657 שקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15,000 שקל.
עו"ד אריה איזקסון
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין