לוין נ' פז-ארק ריתוך בע"מ

1.התובע עבד בנתבעת במשך כשמונה שנים, עד לפיטוריו.

בהליך זה מתעוררות שתי שאלות מרכזיות. האחת, האם הנתבעת הפרה את הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן - החוק למניעת עישון), והשנייה - האם נפל פגם בהליך פיטורי התובע, המצדיק פסיקת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

2.רקע עובדתי

א.הנתבעת היא חברה העוסקת בייבוא, שיווק ותיקון מכונות ריתוך.

ב.התובע עבד אצל הנתבעת, מיום 1.8.06 ועד ליום 17.8.14.

ג.במסגרת עבודתו אצל הנתבעת, התובע עסק בתיקון מכונות ריתוך. לתובע הוקצה חדר עבודה נפרד עם דלת ובו מזגן. כמו כן, התובע נדרש לבצע פעולות ריתוך בפינת הריתוך בנתבעת.

ד.ביום 3.8.14 נערכה עם התובע שיחה, בסיומה הובהר לתובע שהוא יעבור לעבוד שלושה ימים בשבוע.

ה.ביום 17.8.14 נערכה עם התובע שיחה נוספת בה נמסר לו שהוא מפוטר מעבודתו (מכתב פיטורים מיום 16.9.14 צורף כנספח ד' לתצהיר התובע).

הצדדים חלוקים לגבי הנסיבות שהביאו לעריכתן של שתי שיחות אלה.

3.להלן תמצית גרסת התובע וטענותיו:

א.התובע פוטר שלא כדין, מבלי שנערך לו שימוע. הפיטורים באו על רקע פנייתו של התובע לנתבעת בבקשה שמהנדס הנתבעת יחדל לעשן במקום העבודה. עוד נטען שהתובע סבל מהעישון והחל לסבול מכאבים בחזה, ביקש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה, אך בסמוך לפנייתו לנתבעת בנושא, הוא פוטר מעבודתו.

על יסוד טיעון זה נתבעו פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וכן פיצוי בגין הפרת חובה חקוקה - הוראות החוק למניעת עישון, בגובה 12 משכורות (98,004 ₪).

ב.מאחר שעל הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, התובע היה זכאי לביצוע הפרשות פנסיוניות ממועד התחלת עבודתו. על כן נתבעו הפרשים בגין דמי גמולים לפנסיה מתחילת עבודתו.

4.להלן תמצית גרסת הנתבעת וטענותיה:

א.התובע עבד בחדר נפרד ולא היתה מניעה שיעבוד כאשר דלת החדר סגורה. למהנדס הנתבעת ניתן אישור לעשן בפינת העישון הסמוכה לחדר הריתוך, מאחר שבמקום היתה מערכת אוורור ושאיבת עשן מיטבית, במקום סמוך לחלון. בכל מקרה, מדובר במקום עבודה בו יש עשן כתוצאה מפעולת הריתוך (שגם התובע ביצע), כך שכמות העשן כתוצאה מהעישון, לעומת כמות העשן הכללית במקום העבודה, היתה זניחה.

ב.התובע פוטר מעבודתו עקב חוסר שביעות רצון מתפקודו ולאחר שהתובע הבהיר שאינו מעוניין להתפטר על מנת שלא לפגוע בזכאותו לדמי אבטלה. הנתבעת קיימה שתי ישיבות שימוע לתובע והובהר לו שאם הוא מעוניין להתפטר, אין מניעה לכך והנתבעת תשלם לו את פיצויי הפיטורים במלואם. התובע, שהיה מודע לחוסר שביעות רצונה של הנתבעת מתפקודו, לא שינה דרכיו ומשכך, פוטר מעבודתו.

ג.הנתבעת עוסקת בייבוא, מכירה ותיקון של מכונות ריתוך והיא חברה בלשכת המסחר. על כן הוראות צווי ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה אינן חלות עליה.