לפניי בקשת המבקש (התובע) למתן צו למסירת שאלון למשיבה (הנתבעת).
טענות הצדדים
המבקש טען כי השאלון מתמקד בסוגייה אחת בלבד והיא הליך השימוע. בכתב התביעה נטען שלא נערך למבקש שימוע ונתבע פיצוי בשיעור של שמונה עשרה משכורות. מנגד טענה המשיבה טענה בכתב ההגנה כי נערך למבקש שימוע כדין. בנסיבות אלה נטען כי מסירת שאלון בנוגע להליך השימוע עשויה לסייע לבית הדין להכריע בשאלה אם נערך שימוע אם לאו ולייעל את דיון קדם המשפט הקבוע בתיק.
מנגד המשיבה התנגדה לבקשה. נטען כי בהתאם לפסיקה יש לדחות את הבקשה מכיוון שלא הוצגו נסיבות יוצאות דופן המחייבות היעתרות לבקשה. עוד נטען, כי גרסת המשיבה בנוגע להליך השימוע שנערך למבקש פורטה בכתב ההגנה מטעמה.
הכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות, מהטעמים שיפורטו להלן.
תקנה 46 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (ההדגשה אינה במקור – ק.כ.).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.