סע"ש 39397-05-14

1. מונחות בפניי שתיים אלה: האחת, בקשת הנתבעת לאיחוד הליך זה עם הליך סע"ש

12048-10-15. השניה, בקשת התובע לקידום ההליך. אדון בבקשות כסדרן.

הבקשה לאיחוד ההליכים

2. כאמור בפתח הדברים, הנתבעת עותרת לאיחוד הליך זה עם הליף שהגישה היא כנגד התובע (להלן: ההליך הנוסף). עניינו של ההליך הנוסף הוא בטענה כי על התובע להשיב לנתבעת חלק מפיצויי הפיטורים ששילמה לו לשיטתה ביתר. זאת מחמת טעות שנפלה אצל רואה החשבון. על פי הנתבעת האיחוד נכון לנוכח העובדה שמדובר באותה מסכת עובדתית ובאותם צדדים.

3. התובע מצדו מתנגד לבקשה. לדידו לא הובא טעם המצדיק את איחוד ההליכים והבקשה אינה נתמכת בכל אסמכתא משפטית מתאימה. כך מדובר בתביעות שאינן מערבות שאלות משפטיות זהות או מסכת עובדתית זהה, הן מצויות בשלבים דיוניים שונים ואיחודן עלול להוביל להארכה נוספת ובלתי רצויה בברור הליך זה.

4. לשם שלמות הדברים נבהיר כי התובע הוא אחיו של מנהל הנתבעת המפעילה מוסך לתיקון רכבים. בכתב התביעה שהגיש כנגד הנתבעת עותר התובע לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו במוסך ומסיומה והנסמכות, בין היתר, על צו ההרחבה בענף המוסכים.

5. המסגרת הנורמטיבית: תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מורה כי "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו".

צא ולמד, תקנה 120 מסמיכה את בית הדין לפעול "לפי שיקול דעתו" בהחלטה בדבר איחוד תיקים. המדובר במסגרת סמכות רחבה. השיקולים אותם על בית הדין לשקול בבואו לבחון איחודם של הליכים הם בעיקרם אלה הנוגעים ליעילות הדיון. יעילות הדיון נבחנת, בין היתר, על פי התשובה לשאלה בדבר קיומן של שאלות זהות או דומות, וכן שלב הדיון אליו הגיע כל אחד מהעניינים התלויים ועומדים, אשר לגביהם מתבקש האיחוד. תכליתה המרכזית של תקנה 120 היא חסכון בזמן שיפוטי, בזמנם של הצדדים ובהוצאות ניהול ההליכים המעלים שאלות דומות של משפט או של עובדה. כך נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה:

"המטרה העיקרית של תקנה 120 לתקנות סדרי הדין הוא חסכון בזמן ובהוצאות בניהול הליכים שיש בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה"; כי את תקנה 120 ניתן ליישם " לא רק כאשר הצדדים בהליכים השונים הם אותם צדדים, אלא אף בהליכים אשר הצדדים בהם הם שונים"; וכן כי " יש להביא בחשבון את המועד שבו הוגשה הבקשה לאיחוד תיקים והשלב שבו נמצא ההליך בכל תיק שלגביו מתבקש האיחוד" (דב"ע (ארצי) נד/3-191 תכנון המים לישראל בע"מ - אורי אייזיק, (26.5.2007)).

6. מן הכלל אל הפרט: הצדדים כאן ובהליך הנוסף הם אותם צדדים. אמנם נכון הוא שבהליך כאן נוהל קדם משפט והצדדים אף נטלו חלק בהליך גישור חיצוני ואילו בהליך הנוסף טרם נוהל קדם משפט. עם זאת טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית כאן וניתן לומר ששני ההליכים מצויים בשלבים יחסית מקדמיים. כך תביעה להשבת פיצויי פיטורים מערבת מטבעה שאלות הנוגעות לשכר ששולם לתובע, להיקף משרתו ועוד ועל כן ניתן לומר, כי השאלות העובדתיות והמשפטיות שיתעוררו בשני ההליכים הן דומות. זאת ועוד. ככלל רצוי כי מסכת יחסים בין צדדים תתברר במלואה ובאחת. אשר על כן דעתי היא כי איחוד ההליכים ייעל אותם ולא יסרבל אותם ועל כן הריני מורה על איחוד התביעות.

הבקשה לקידום ההליך