סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
37384-01-13
05/07/2015
|
בפני הרשמת:
רחל גרוס
|
| - נגד - |
התובע:
ראיד מוחארב
עו"ד מוחמד מרעי
|
הנתבעים:
1. עזבון המנוח אלעטאונה חאמד מנור ז"ל
2. עטאונה פאטמה
3. עטאונה אקרם
4. עטאונה נאג'י
5. עטאונה נביל
6. אטאונה ראג'י
7. עטאונה עולה
8. עטאונה גורגט
9. עטאונה רביד
עו"ד ישי מדלסי
|
| החלטה |
1.לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים.
2. הנתבעים 2-9 אשר הינם יורשי המנוח, מר אלעטאונה חאמד מנור ז"ל, (להלן: "המנוח"), טוענים כי לא היו קשורים ו/או מעורבים בשום אופן בניהול עסקיו של המנוח וכי לאור טענת חוסר היריבות מול התובע יכול ויחליט בית הדין כי התביעה כנגדם תדחה ועל כן, יש להורות על תשלום ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בתיק.
3.התובע התנגד לבקשה ועיקר טענתו הינה כי עובדת היותו תושב שטחים, אין בה די כדי להורות על הטלת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. לטענתו, בשל מצבו הכלכלי, חיובו בהפקדת ערובה להוצאות תביא לנעילת שערי בית הדין הפניו.
התובע מוסיף וטוען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מובהק, כאשר הנתבעים לא ציינו בפני בית הדין כי בקשה להפקדת ערובה אשר הוגשה בעבר נמחקה בהסכמת הצדדים. לטענתו, סיכויי הצלחת התביעה טובים ועל כן יש לדחות את הבקשה.
4.לאחר עיון בבקשה (אשר הוגשה ללא תצהיר תומך), בתגובה ובכתבי הטענות, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
בהתאם להלכה הפסוקה, עובדת היותו של עובד תושב שטחים אין בה כשלעצמה כדי לחייב בהפקדת ערובה.
באשר לסיכויי התביעה, לא שוכנעתי כי התביעה כנגד הנתבעים אשר הינם יורשיו של המנוח הינה "מופרכת על פניה" וכי ניתן לומר בשלב זה כי מדובר בתביעת סרק אשר סיכוייה קלושים שזהו המבחן אשר נקבע על ידי בית הדין הארצי בפרשת אבו נאסר (ע"ע 1424/02 אבו נאסר – Saint Peter In Gallicantu (פורסם בנבו)).
5.מדובר בתביעה לזכויות קוגנטיות המוגנות בחוקי המגן כגון: תשלום דמי הבראה, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים.
6.בנסיבות הענין, הבקשה נדחית.
7.הנתבעים ישלמו את הוצאות התובע בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו בתום ההליך.