אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 3515-04-14

סע"ש 3515-04-14

תאריך פרסום : 04/02/2018 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
3515-04-14
14/11/2016
בפני השופטת:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
תובעת:
ליאת קוהלי
עו"ד ר. שעיה
נתבעת:
מדינת ישראל – משרד החינוך
עו"ד ח. מירז
פסק דין

(חלקי)

 

  1. לפנינו תביעה שהגישה התובעת, גב' ליאת קוהלי (להלן: "התובעת" או "גב' קוהלי") כנגד מדינת ישראל- משרד החינוך (להלן: "הנתבעת" או "משרד החינוך"). התובעת אשר עבדה כגננת במשך שנים רבות ועד לפרישתה בשנת 2011, תובעת תשלום הפרשי שכר ותנאים סוציאליים, הפרשי פנסיה ומענקים בגין גמול ניהול שנגרע ממנה לאחר פרישתה, הפרשי שכר ופנסיה בגין שנת ותק נוספת בהוראה, הפרשי גמולי השתלמות, תשלום גמול חינוך מיוחד, תשלום בגין חצי שעה נוספת בשנים 2006-2004, וכן פיצוי בגין עגמת נפש ובגין אי תקינות תלושי השכר.

    מנגד, משרד החינוך הגיש כנגד גב' קוהלי תביעה שכנגד, בגין סכומים שלטענתו שולמו לגב' קוהלי ביתר, עקב גמול ניהול בגררה ששולם לה בטעות במהלך תקופת עבודתה.

     

    העובדות לענייננו:

  2. התובעת עבדה במשרד החינוך בתפקיד גננת, החל מיום 1.9.86 ועד ליום 30.11.11, עת פרשה פרישה מוקדמת מעבודתה בשנת תשע"ב.

  3. יצוין כי לגבי שנת תשמ"ח (1987/8), קיימת מחלוקת בין הצדדים - האם התובעת עבדה אצל הנתבעת בשנה זו, והאם קמה לה זכות לצבירת ותק. לעניין זה נדרש בהרחבה בהמשך פסק הדין.

  4. ביום 29.11.11 חתמה התובעת על טופס תביעה לגמלת פרישה (נספח י' לכתב התביעה), כאשר הפרטים בתביעה אומתו על ידי מנהלת מחלקת גמלאות באגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, וכן ע"י אחראית אגף כוח אדם בהוראה, ושם צוין בין היתר, כי לתובעת 25 שנות ותק, וכן כי היא זכאית לתוספת "גמול ניהול".

  5. במכתב, מיום 12.3.12, הודיעה הנתבעת לתובעת כי מבדיקה חוזרת של תיקה האישי עולה כי היא אינה זכאית לגרירת גמול ניהול בקביעות, ולכן ניתנה לגזברות הוראה לנכות לה את גמול הניהול החל מיום 1.9.11, וכן ניתנה הוראה למשרד האוצר בעניין. עוד צוין שם כי בהתאם לבדיקה החוזרת, בשנת תשמ"ח 1987/8 לא עבדה התובעת במשרד החינוך.

     

    דיון והכרעה:

  6. התובעת העידה בעצמה. עוד העיד מטעמה בנה, מר אשר קוהלי אשר ליווה אותה במשרדי הנתבעת בטרם חתימתה על מסמכי הפרישה (להלן: "מר קוהלי").

    כן העידה מטעמה גב' ורדה זיו קיסלביץ, אשר שימשה בין השנים 1985 - 1997 כמנהלת מדור גני הילדים במועצה האזורית שומרון (להלן: "גב' זיו").

  7. מטעם הנתבעת העידו: גב' נורית דואק- סגנית מנהלת כוח אדם בהוראה במחוז מרכז (להלן: "גב' דואק"); גב' שלומית בקר- סגנית גזברית במחוז מרכז (להלן: "גב' בקר"); גב' זיוה לוי- רכזת בכירה (השתלמויות)במחוז מרכז (להלן: "גב' לוי"); גב' אולי קורן- מפקחת גני ילדים במשרד החינוך משנת 2007 (להלן: "גב' קורן").

  8. בהחלטה, מיום 13.4.15, קבעה כב' הרשמת דפנה חסון זכריה בעניין בקשת הנתבעת לפיצול הדיון כי:

    "לאחר שעיינתי בבקשה לפיצול הדיון, ובתגובה לה, כפי שזו נטענה במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים לפני ביום 29.1.15, אני נעתרת לבקשה. ראשית תידון אך ורק שאלת זכאותה של התובעת לרכיבים הנתבעים על ידה. ככל שהמותב שידון בתיק יכריע כי התובעת זכאית לרכיבים אלה, או לחלקם, יתן הוראות מתאימות באשר לאופן ניהול ההליך בכל הנוגע לעניין הכספי.

    לפיכך התצהירים יוגשו אך ורק בנוגע לזכאותה של התובעת לרכיבים הנטענים על ידה..". 

  9. אם כן, ראשית יש לדון בשאלת זכאותה של התובעת לרכיבים הנתבעים על ידה.

  10. להלן נדון ברכיבי התביעה אחד לאחד, תוך התייחסות לטענות הצדדים.

     

    ותק - האם התובעת עבדה בשנת הלימודים תשמ"ח- 1987/8:

  11. כאמור, התובעת החלה לעבוד במשרד החינוך בשנת הלימודים תשמ"ז (החל מיום 1.9.86) והיא סיימה את עבודתה ביום 30.11.11, עת פרשה פרישה מוקדמת מעבודתה בשנת הלימודים תשע"ב.

  12. בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לשאלה האם התובעת עבדה במהלך שנת הלימודים תשמ"ח והאם יש לזקוף שנה זו לזכותה במניין שנות הוותק.

  13. התובעת טוענת כי באותה שנה החלה לעבוד כגננת במשרד החינוך, ולאחר חודשים אחדים "נמשכה" לעבודה בגן בישוב גינות שומרון שבו עבדה כגננת.

  14. לטענתה, עניין זה לובן ובורר על ידי הגב' רחל פרשי מנהלת מחלקת גמלאות במשרד החינוך, ערב פרישתה של מעבודה. לדבריה, לאחר שנמצא כי יש ממש בטענותיה תיקנה גב' פרשי את טופס הבקשה לפרישה מוקדמת באופן שנרשם בו, ברובריקה המציינת "שנות ותק" המספר 25 וזאת תוך שינוי המספר שהיה רשום קודם לכן - 24.

    לטענת התובעת היא נאותה להסכים לפרישה מוקדמת בהסתמך על כך שהמשרד מכיר בעבודתה בשנת תשמ"ח, שאם לא כן, הייתה ממשיכה בעבודתה (בחופשת מחלה) לצורך מיצוי זכויותיה, לרבות הזכות למענק יובל).

  15. עדותה של התובעת ביחס לבדיקה שביצעה גב' פרשי בזמן אמת לגבי שנת תשמ"ח נתמכה בעדות בנה של התובעת אשר נכח עימה במשרד החינוך ביום 29/11/16.

  16. מר קוהלי התייחס בתצהירו לנסיבות שהביאו לכך שגב' פרשי אישרה בטופס התביעה לגמלה, כי לתובעת 25 שנות ותק:

    "במהלך דין ודברים עם הגברת שרה פרשי בחדרה ברח' השלושה בתל אביב, על כמות שנות השירות בחינוך של אימי, שלחה את אימי להביא מסמך מאחד המשרדים בקומה והראתה לי טופס קטן שהיה בתיקה האישי המראה הפניה של אימי לתפקיד גננת במועצה האזורית שומרון בשנת 87, בציינה כי טופס זה מסיים את המחלוקות לעניין כמות השנים שאימי עבדה עבור משרד החינוך ובקביעה כי שנת 88-87 אכן נחשבת כשנת עבודה של אימי במשרד החינוך, מתוקף כך שמשרד החינוך מכיר בשנים של העברות של עובדי הוראה למועצות אזוריות, ולכן נצבר לאימי 25 שנות עבודה במשרד החינוך.

    בבקשתי לצלם את המסמך הגברת פרשי התנגדה נחרצות, סגרה את הקלסר ושמה בארון בחדרה בטענה כי באם נרצה את המסמכים שבתיק נצטרך לפנות במכתב רשמי.

    לאחר מעשה התברר כי מטרת דחיה זו היה מתן אפשרות למשרד החינוך להעלים את הראיה החשובה, היות ובעת פנייתנו לא נמצא המסמך אצל אף גורם, לא במשרד החינוך (על אף שראיתיו במו עיני) ולא במזעור (ארכיב/ארכיון)".

  17. האמור בתצהירו של מר קוהלי לפיו הגב' פרשי ערכה בדיקה קונקרטית ביחס לשנת הלימודים תשנ"ח לא נסתר על ידי הנתבעת, שאף לא טרחה להעיד מטעמה את גב' פרשי לצורך הפרכת הטענה המהותית לפיה לאחר שעיינה בטופס שהובא ממשרד סמוך, הודיעה גב' פרשי כי השתכנעה כי שנת תשמ"ח אכן נחשבת לתובעת כשנת עבודה.

  18. לעניין זה כבר נקבע כי כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר לכך, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736 (1980). הנתבעת לא סיפקה כל הסבר לאי זימונה של גב' פרשי לעדות מטעמה, ויש בכך כדי לחזק את גרסת התובעת. יתרה מכך, העדה מטעמה, גב' דואק, שהייתה אמורה להעיד על נסיבות פרישתה של התובעת, הודתה בעדותה כי אין לה מושג לגבי הבדיקה שנערכה במשרדי הנתבעת בעת חתימתה של התובעת על התביעה לגמלה (עמ' 21 לפרוטוקול):

    "ש. כל מה שאמרת כעת לא נכון, במשך יומיים שהם היו במשרד החינוך כבר אז העליתם את הטענות האלה, וכאשר התובעת הוכיחה לכם את צדקתה אישרתם לה לפרוש?

    ת. הם לא היו אצלי, אין לי מושג על מה אתה מדבר".

    ובהמשך (עמ' 22-21 לפרוטוקול):

    "ש. את יודעת מה זה תביעה לגמלה?

    ת. נכון.

    ש. התביעה הזו חתומה..

    ת. אני לא חתומה.

    ש. יש פה חתימות של משרד החינוך וזה מסמך מקורי?

    ת. גם שרה פרשי וגם הגזברות.

    ש. ניתן להניח כי התובעת מסתמכת על התביעה לגמלה?

    ת. יכול להיות.

    ..

    ש. בימים 29-30.11.11 את לא מעורבת בענייני הפרישה של התובעת?

    ת. לא מעורבת.

    ש. מי מחשב את כל הזכויות הסוציאליות של התובעת?

    ת. אותה טלרית שאחראית על הפרישה שלה, שרה פרשי".

     

  19. נציין כי עיון בטופס התביעה לגמלה, שאומת כאמור על ידי גב' פרשי, מלמד כי ככל הנראה ברובריקת "שנות ותק" צוין תחילה המספר 24 ששונה לאחר מכן למספר 25. אלא שיש להבהיר כי מעיון בטופס לא ברור האם מדובר במניין שנות הותק המלאות בלבד, או שמא מניין שנות הותק המצויין בטופס כולל גם את השנה החלקית שבה העובד פורש (אשר מטבע הדברים טרם הושלמה).

  20. לטענת משרד החינוך, מלכתחילה ולכל אורך הדרך, וגם בעת שהתובעת חתמה על טופס הבקשה לפרישה, היה ברור כי התובעת לא עבדה בשנת הלימודים תשמ"ח. עם זאת, לטענת המדינה, במועד הפרישה בחודש נובמבר 2011 החלה התובעת את שנת עבודתה ה 25, ולפיכך נרשם בטופס הפרישה כי לזכותה 25 שנות ותק ואולם, אין בכך כדי ללמד על קיומן של 25 שנות ותק מלאות (לצורך זכאות למענק יובל לדוגמא), שכן התובעת פרשה במהלך שנת תשע"ב, לאחר שלושה חודשי עבודה בלבד, ולכן לא השלימה 25 שנות עבודה מלאות, אלא פרשה במהלך שנת עבודתה ה- 25.

  21. כפי שיפורט להלן, מהראיות שהובאו לפנינו לא ניתן לקבוע בבירור האם התובעת עבדה בשנת הלימודים תשמ"ח.

  22. פרק 1.29.3.2 לתקנון שירות עובדי הוראה, קובע כי הכרה בשנת ותק של עבודת ממלא מקום הנה כדלקמן:

    "העבודות דלהלן מזכות בוותק מלא, בתנאי שהעבודה נעשתה בשנת לימודים אחת, במשך 6 חודשים לפחות, ובהיקף של 1/3 משרה לפחות אם מדובר בהוראה, ובהיקף של 1/2 משרה לפחות אם מדובר בהדרכה או בעבודה אחרת.

    הערות:

    ...

    (8)עבודת ממלא מקום שעבד בהוראה 6 חודשים מלאים בהיקף של 1/3 משרה לפחות, או 150 ימי עבודה בהיקף ממוצע של 1/2 משרה לפחות, או 375 שעות עבודה בפועל בשנת לימודים אחת בגבולות של עד משרה מלאה אחת בבתי ספר יסודיים ובחינוך מבוגרים, או 300 שעות עבודה בבתי ספר יסודיים, סמינרים ומכללות. לצורך עניין זה 100 שעות בחודש יחושבו כמשרה מלאה. לפיכך, בעת ספירת 375 או 300 השעות, יובאו בחשבון מקסימום 100 שעות עבודה בחודש. לדוגמא, מי שעבד 80 שעות בחודש יוכרו לו 80 שעות, מי שעבד 130 שעות בחודש יוכרו לו רק 100 שעות".

  23. התובעת זימנה לעדות מטעמה את גב' ורדה זיו, עובדת המועצה האזורית שומרון, על מנת שתאשר את גרסתה בדבר העסקתה על ידי המועצה המקומית שומרון כגננת בגן ילדים בשנת תשמ"ח. בתצהירה העידה גב' זיו כך:

    "5.בשנת 1988-1987 היינו צריכים לפתוח עוד גן ביישוב, ואז פעלתי מול משרד החינוך אישר לי למשוך את ליאת למשך מספר חודשים מחודש ספטמבר-דצמבר 1987, ואז ליאת עברה במסגרת משרד החינוך לגן אחר בגינות שומרון...

    ..

    9.אציין כי אני יודעת כי באותם שנים היו מקרים של גננות ועובדי הוראה שהיו עובדים תחת הרשות המקומית ואחרי שנים הכירו בשנים אלו לעובדי הוראה כעובדי משרד החינוך והם קיבלו את כל הזכויות הפנסיוניות בתמורה לכך, והסיבה לכך כי מספר הילדים והתקנים בגנים היו משתנים מעת לעת".

  24. עם זאת יש לציין כי גרסתה של התובעת ושל העדה מטעמה איננה מתיישבת עם פירוט מעסיקים של המוסד לביטוח לאומי (נספח ת/19 לתצהיר התובעת), שם צוין כי התובעת הייתה עובדת משרד החינוך בחודשים 10/87 – 12/87 בלבד. אין כל אינדיקציה להעסקתה של התובעת על ידי המועצה האזורית שומרון במהלך שנת תשמ"ח, ההפך הוא הנכון יש אינדיקציה כי התובעת עבדה במשך חודשים בעירית אריאל וזאת בנסיבות שלא הובררו (חודשים ינואר – פברואר 1988).

  25. הרישום לפיו התובעת עבדה בעירית אריאל בחודשים ינואר – פברואר 1988 איננו מתיישב עם טענת התובעת לפיה עבדה בגן ביישוב גינות שומרון במהלך חודשים 12/87 עד 6/88 (סע' 67 לתצהירה), לפיכך בעדותה בפנינו התובעת שינתה גרסתה וציינה כי עבדה ביישוב גינות שומרון מחודש 3/88 עד 6/88 (עמ' 12 לפרוטוקול). גרסתה של התובעת אף לא מתיישבת עם גרסתה של גב' זיו שהעידה בתצהירה כי תחילה עבדה התובעת בגינות שומרון ולאחר מכן עבדה בגן אחר מטעם משרד החינוך (קרי גרסה הפוכה מגרסתה של התובעת). בעדותה העידה גב' זיו כי בכלל לא היה מדובר בגן אחר, אלא למעשה באותו גן שעבר לניהולו של משרד החינוך (עמ' 5-4 לפרוטוקול).

    נציין כי מדובר תקופה שמלפני כ-30 שנה, ולכן יש קושי מהותי לברר את גדר המחלוקת, כמו גם להסיק מסקנות כלשהן מקיומן של סתירות בעדויות בעל פה. עם זאת יש להזכיר, כי לכל אורך תקופת עבודתה, שנה זו לא נזקפה לזכות התובעת כשנת עבודה לצורך חישוב ותק, והתובעת לא העלתה בעניין זה כל טענה.

  26. על רקע כל האמור לעיל, אנו רואים קושי בכך שהגב' פרשי לא זומנה לעדות מטעם הנתבעת על מנת לשפוך אור על המחלוקת בעניין נסיבות החתימה על בקשת הפרישה.

  27. נציין כי על פני הדברים , הרישום של הגב' פרשי בטופס הפרישה, באופן הנחזה כמחיקה של המספר 24 ורישום המספר 25 , עשוי לתמוך בטענת התובעת, לפיה בפני גב' פרשי עמד מסמך משמעותי, אשר שיכנע אותה כי התובעת עבדה בשנת תשמ"ח, ולפיכך גב' פרשי (אשר אין חולק כי היא הגורם המוסמך בעניין), החליטה להכליל את התקופה, ולהוסיף לתובעת שנת ותק בגין שנת תשמ"ח.

    עם זאת יש לציין, כי לא מן הנמנע כי קיים הסבר שונה למחיקת המספר 24 ולרישום המספר 25 . נציין כי עיון בתלוש השכר מחודש נובמבר 2011 (נספח ו' לכתב תשובה לתביעה שכנגד) מעלה כי בתלוש צויין, בטעות, כי התובעת החלה לעבוד ביום 1/9/98 (דהיינו באופן שגרע מתקופת הותק לא רק את שנת תשמ"ח אלא גם את שנת תשמ"ז (1996/7) הגם שלגבי שנה זו אין מחלוקת שהתובעת עבדה). כך, לא מן הנמנע כי תיקון הטופס נבע מהוספת שנת תשמ"ז, כאשר מניין השנים כולל את שנת הפרישה.

    אין כל ספק כי אי הבהירות נובעת מהעדר פירוט והבהרה לעניין דרך מניין שנות הותק בטופס הפרישה (האם מדובר בותק לצורך שכר/ לצורך חישוב שיעור הגמלה/ לצורך זכאות למענק יובל) ומשמעותה, איננו מאפשר להסיק מסקנה ברורה ממחיקת המספר 24 ורישום המספר 25.

  28. אנו סבורים כי טענתה המפורשת של התובעת בדבר בדיקה קונקרטית שביצעה גב' פרשי, אשר אליה נלווית אי הבהירות שנובעת מרישום שנות הותק בטופס הפרישה, חייבה את זימונה של גב' פרשי לעדות, וזאת בפרט לנוכח טענה של התובעת כי הסתמכה על הודעתה של גב' פרשי כי היא מכירה בשנת תשמ"ו ולפיכך הסכימה לפרוש בנובמבר 11 חלף המשך שירות לצורך מיצוי זכויות.

  29. משגב' פרשי לא זומנה לעדות, לא נסתרה טענת התובעת לפיה ערב פרישתה עמדו בפני הגורם המוסמך ראיות שהיה בהן לשכנע כי לצורך חישוב הגמלה ותנאי הפרישה יש לראות בתובעת כמי שעבדה בשנת תשמ"ח. עם זאת, בנסיבות העניין, לנוכח אי הבהירות ביחס לשאלה גופה, ומאחר שבמהלך כל שנות עבודתה התובעת לא ביקשה להשיג על כך ששנת תשמ"ח לא חושבה לה לצורך הוותק איננו סבורים כי התובעת זכאית להפרשי שכר בגין גריעת שנת ותק.

  30. סוף דבר- אנו קובעים כי לצורך חישוב הגמלה וזכויות הפרישה בלבד יש לראות את התובעת כמי שעבדה בשנת תשמ"ח באופן המזכה בשנת ותק.

     

    גמול ניהול:

  31. כאמור, ביום 29.11.11 חתמה התובעת על התביעה לגמלת פרישה, שם צוין בין היתר, כי היא זכאית לתוספת גמול ניהול בשיעור 19.6% (בגין עבודתה כ"מנהלת גן" בחלק משנות עבודתה).

  32. במכתב מיום 3.12.11 הודיע מר שבתאי בראל, מטעם גזברות משרד החינוך, למשרד האוצר, כי לתובעת מגיע גמול ניהול בשיעור 17.4% ולא כפי שצוין בטופס התביעה לגמלה:

    "...

    2.לנ"ל מגיע גמול ניהול של 17.4% ולא גמול ניהול של 19.6% כפי שרשמנו בטעות בטופס התביעה לגמלה. בתלוש דצמבר 2011 נוכה גמול הניהול מספטמבר 2011 ועד נובמבר 2011".

  33. במכתב, מיום 12.3.12, הודיעה הנתבעת לתובעת כי מבדיקה חוזרת של תיקה האישי עולה כי היא אינה זכאית לגרירת גמול ניהול בקביעות, ולכן ניתנה הוראה לנכות לה את גמול הניהול החל מיום 1.9.11, וכן ניתנה הוראה למשרד האוצר בעניין (עותק מההודעה שנשלחה למשרד האוצר ביום 12.3.12 צורף כנספח 3 לתצהיר דואק).

  34. במכתב, מיום 1.5.12, הודיע מר שבתאי בראל, מטעם משרד החינוך, למשרד האוצר כדלקמן (נספח י"ד לכתב התביעה):

    "על פי הודעת כוח אדם בהוראה מיום 12.3.12 גב' ליאת קוהלי ..אינה זכאית לגמול ניהול וזאת בניגוד להודעתנו על זכאות לגמול ניהול של 17.4%. כמו כן יש לשלם לנ"ל תוספת הכשרה (6%) במקום הגמול ניהול.

    2.לנ"ל נוצר חוב בסך 2211.24 ₪ עקב גריעת גמול הניהול לשנת תשע"ב.

    נבקשכם לגבות את החוב מהגמלה ולהעביר למשרדנו הודעה על ניכוי.

    מצ"ב תלוש מרץ 2012 בו נוכה לגננת הנ"ל גמול הניהול מתחילת השנה ושולמה תוספת הכשרה (6%)". 

  35. התובעת טוענת כי הייתה זכאית לגרירת גמול ניהול בשיעור 20.7% בגין 10 שנות ותק בניהול. לטענתה, אי תשלום גמול זה לאחר יציאתה לפנסיה, גורם לה בין היתר להפסדים בסך 95,007.06 ₪ בגין הפרשי פנסיה ומענקים.

  36. מנגד הנתבעת טוענת כי בשנת הלימודים תשנ"ו ( 1995-96) נקטע הרצף של עבודת התובעת בניהול גן והיא עברה לתפקיד גננת משלימה, ולכן, לטענתה, בהתאם לתקנון עובדי הוראה היא לא הייתה זכאית לגרירת גמול ניהול והגמול שולם לה בטעות. על כן, לטענתה על התובעת גם להשיב את תשלומי היתר שקיבלה עבור גמול ניהול בגררה בסך 28,675 ₪ (בעניין זה הגיש משרד החינוך תביעה שכנגד).

  37. בהתאם לתקנון עובדי הוראה, נקבע לעניין גמול ריכוז גן כדלקמן:

    "2.3.6 גמול ריכוז גן

    1.גננת עצמאית שאינה כפופה לגננת מרכזת זכאית לגמול בעבור ריכוז גן-ילדים בסכום השווה לגמול הניהול של מנהל בית ספר יסודי עם כיתה אחת.

    2.שיעור גמול הריכוז גדל עם שנות הוותק של הגננת בריכוז גן-ילדים.

    3.גרירת הגמול: גננת עצמאית שכיהנה בתפקידה 8 שנים רצופות ונמנע ממנה לכהן בתפקיד זה עקב אילוצי המערכת, תגרור את גמול הריכוז בעברה לתפקיד הוראה אחר בגן".

  38. עולה מהראיות כי בשנת עבודתה הראשונה 1986/7 עבדה התובעת כמנהלת גן בגינות שומרון. לגבי שנת הלימודים השנייה, למעשה אף לא נטען על ידי התובעת כי עבדה כמנהלת גן. אין חולק כי בשנת הלימודים תשמ"ט (1988/9)החלה התובעת שוב לעבוד כמנהלת גן עד שנת הלימודים תשנ"ה (1994/5).

  39. בהתאם לרישומי הנתבעת, בשנת הלימודים תשנ"ו (1995/6) נקטע הרצף של עבודת התובעת בניהול גן (לאחר 7 שנים כמנהלת גן), והיא עברה לתפקיד גננת משלימה.

    עובדה זו מקבלת חיזוק ממוצג ת/27(2) שהוגש בדיון, לפיו במסמך מיום 29.5.95 הודיע משרד החינוך לתובעת כי הוחלט להעבירה לגן ילדים אחר בשל אי התאמה לקהילה. כמו כן, ממוצג ת/27(1) שהוגש בדיון עולה, כי ערעורה לגבי ההחלטה להעברה יזומה נדחה (מכתב מיום 17.8.95).

  40. התובעת העידה בחקירתה לעניין זה כי בשנת תשנ"ו (1995/6), לאחר ששבה מחופשת לידה, הועברה לבסוף לגן אחר תוך שהובטח לה כי כל זכויותיה נשמרות כולל גמול ניהול (עמ' 11 לפרוטוקול).

  41. נדגיש כי איננו מקבלים את המשך עדותה לפיה "למיטב זכרונה" עבדה כמנהלת גן גם בשנת לימודים זו. עדותה זו לא הייתה מהימנה והיא בניגוד למסמכים שהוצגו בפנינו (עמ' 11 לפרוטוקול).

  42. עולה מהראיות כי במהלך שנת תשנ"ו פנתה המפקחת נורית סייג בתאריך 21.11.95 לאגף כוח אדם בהוראה, וביקשה לגרור לתובעת את גמול הניהול (סע' 62 לכתב ההגנה). בעקבות זאת, במכתב מיום 30.11.95 ניתנה לתובעת הודעה על שינוי נתוני העסקה, ובו צוין בין היתר כי לתובעת אושר "גמול ניהול בקביעות- ביוזמת הפיקוח" (מוצג ת/27 שהוגש בדיון). עוד צוין באישור זה, כי ותק הניהול של התובעת הוא 8 שנים במקום 9 שנים (זאת שכן בשנת הלימודים תשנ"ו (1995/6) עבדה כאמור כגננת משלימה, ולכן היא לא זכאית לוותק ניהול בגין שנה זו).

  43. הנתבעת טענה לגבי אישור זה שסופק לתובעת, כי הודעה זו הייתה "מוטעית", תוך שלא טרחה לפרט כלל את הנסיבות שהביאו כביכול לטעות זו. הנתבעת לא טרחה להסביר כלל את המשמעות של הבקשה לגרירת גמול הניהול, ואת ההחלטה לפיה אושר לתובעת "גמול ניהול בקביעות ביוזמת הפיקוח".

  44. כשנשאלה גב' בקר לעניין זה בחקירתה, השיבה כי מפקח לא מוסמך לאשר גמול ניהול בגררה, ויש ועדת חריגים שמוסמכת לאשר גמול ניהול גם אם אין השלמה של 8 שנים בניהול גן (עמ' 25 לפרוטוקול):

    "ש. מה זה אומר שכתוב בשני המסמכים גמול ניהול בקביעות ביוזמת הפיקוח?

    ת. הכוונה שהמעבר להיות גננת משלימה היה ביוזמת הפיקוח ולא ביוזמתה. אם הגננת מפסיקה ביוזמתה היא לא זכאית לגרירה ואם היא מפסיקה ביוזמת הפיקוח אז היא זכאית אם היא עומדת בתנאים.

    לשאלת בית הדין, מפקח לא מוסמך לאשר גמול ניהול בגרירה למי שלא השלים 8 שנים בניהול גן ברצף. יש ועדת חריגים שמוסמכת לאשר גמול ניהול גם אם אין השלמה של 8 שנים בניהול גן. צריכים להיות שם אנשי החשבות, לא רק אנשי הפדגוגיה".

  45. עולה מהראיות כי בשנת הלימודים תשנ"ז (1996/7) שהתה התובעת בשבתון, ובשנת הלימודים תשנ"ח (1997/8) עבדה התובעת כמנהלת גן. בשנת הלימודים תשנ"ט (1998/9) עבדה התובעת כגננת משלימה, ולכן ביום 27.10.98 קיבלה הודעה על שינוי תנאי העסקה (מוצג ת/28), שם צוין כי הוותק של התובעת בניהול הוא 9 שנים במקום 10 שנים (שכן בשנת הלימודים תשנ"ט עבדה כאמור כגננת משלימה ולכן היא לא זכאית לוותק ניהול בגין שנת תשנ"ט). גם באישור זה צוין כי לתובעת אושר כאמור "גמול ניהול בקביעות- יוזמת הפיקוח".

  46. ייאמר מיד, במכתב מיום 28.10.98 שנשלח לתובעת, ובו צוין כי היא זכאית לגמול ניהול בגין 9 שנים החל מיום 1.9.98 (נספח 1 לתצהיר בקר), צוין בסיבת השינוי כי מדובר ב-"קביעת ועדת חריגים". בראש העמוד וגם בחלק ההערות צוין "גמול ניהול בקביעות".

    הנה כי כן, נראה כי הוכח שגרירת גמול הניהול בקביעות אושרה לתובעת על ידי ועדת חריגים. נציין כי לא הובאה על ידי הנתבעת כל הוכחה לכך שוועדת חריגים התכנסה בעבר לצורך אישור כלשהו אחר.

  47. משהוכח כי ועדת חריגים אישרה לתובעת לגרור את גמול ניהול, הרי שיש לדחות את טענת הנתבעת כי התובעת לא זכאית לגמול ניהול.

  48. יש להוסיף כי מדובר במצג שהוצג בפני התובעת עוד בשנת 95, לפיו היא זכאית לגרירת גמול ניהול בקביעות. זהו המצג שהוצג בפניה גם בטרם פרישתה. לכן ברור כי ביטול הקביעה בדבר זכאותה לגמול ניהול, היה צריך להיות מגובה בהוכחות של ממש בדבר טעות כזו.

    עם זאת, המסמכים שהוצגו בפנינו דווקא מלמדים כי גמול הניהול שולם לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים.

  49. נציין כי איננו מקבלים את טענת התובעת כי הייתה זכאית לגרירת גמול ניהול בגין 10 שנים. כאמור עולה מהראיות כי בשנת תשנ"ו (1995/6) אושרה לתובעת גרירת גמול ניהול בגין 8 שנות ניהול גן. בשנת תשנ"ח (1997/8) עבדה כמנהלת גן שנה נוספת. לכן התובעת הייתה זכאית לגמול ניהול בגין 9 שנים, כפי שאושר לה במכתב מיום 27.10.98 (מוצג ת/28) ובמכתב מיום 28.10.98 (נספח 1 לתצהיר בקר). ראו לעניין זה גם עדות גב' בקר (עמ' 25 לפרוטוקול):

    "אילו הייתה זכאית לגמול ניהול בקביעות, הייתה זכאית לפי ותק של 9 שנים".

    יצוין כי לא ברורה לנו טענת התובעת כי המומחה מטעמה "קבע" כי היא זכאית לגרירת גמול ניהול של 20.7% בגין ותק של 10 שנים כמנהלת גן (סע' 56 לכתב התביעה; סע' 53 לתצהירה), שכן מדובר בנתון שהוצג בפניו על ידי התובעת בעצמה. לעניין זה יש להפנות לנספח כ"א לכתב התביעה(מכתב ששלחה למנהל אגף פרישה וגמלאות בנציבות שירות המדינה), ממנו עולה כי התובעת טענה בעצמה כי היא זכאית לגמול ניהול בגין 9 שנים.

  50. סוף דבר לעניין רכיב זה- התובעת הייתה זכאית לתשלום גמול ניהול בגין 9 שנות ניהול גן. על משרד החינוך לשלם את מלוא זכויותיה בהתאם לנתון זה, ולהשיב לה את הסכומים שנוכו לה מגמלתה.

  51. לאור האמור בפרק זה, יש לדחות את התביעה שכנגד שהגיש משרד החינוך כנגד גב' קוהלי, להשבת כספים ששולמו לה במסגרת גרירת גמול הניהול.

     

    תמריצים:

  52. התובעת טוענת כי עקב שיבוצה האחרון שנעשה בשנת הלימודים תשע"ב, הפסידה תמריצים רבים. לטענתה, כעובדת אזור פיתוח הייתה זכאית ל-4 שעות תמריצים, אך עקב מעברה (לחודשיים בלבד) קוזזו לה שעות התמריצים. התובעת טוענת כי לא יעלה על הדעת שעקב שיבוץ שערורייתי זה כלשונה, והגם שלבסוף לא עבדה בפועל בגן באזור פ"ת כלל, תפסיד תמריצים רבים וייגרם לה נזק משמעותי בזכויותיה.

  53. מנגד הנתבעת טוענת כי רוב השנים התובעת לא עבדה באזור פיתוח המזכה בתמריצים. לטענתה, במהלך שנות הלימודים תשנ"ט - תשס"ח (1998- 2008) עבדה התובעת בראש העין ולא הייתה זכאית כלל לתמריצים. לטענתה, רק בשנת הלימודים תשס"ט אושר לה מיום 1.9.08 מענק קידום ותק ב-4 שנים, לצורך קבלת שכר. לכן, לטענתה, בניגוד לטענת התובעת כי כביכול קיבלה תמריצים לאורך כל שנות עבודתה ורק ערב פרישתה בוטלו התמריצים, הרי שקיבלה את התמריצים במשך שנתיים בלבד. תמריץ זה בוטל עקב העברתה בשנת הלימודים תשע"ב, לעבודה בישובים שאינם מצויים באזור פיתוח.

  54. לעניין זה, לא ברורה לנו כלל על מה מלינה התובעת. בניגוד גמור לתצהירה שם טענה כי עבדה במשך שנים רבות באזור אריאל שנחשב כאזור פיתוח (סע' 13 לתצהירה; סע' 36 לתצהירה המשלים), הרי שעולה מהראיות כי כבר משנת הלימודים תשנ"ט (1998/9) עבדה באזור ראש העין ולא שולמו לה בכלל תמריצים בתקופה זו (ראו לעניין זה מכתבה של התובעת מיום 16.8.09 אל מנהל מחלקת תמריצים במשרד החינוך שם מלינה התובעת כי כבר במשך 10 שנים לא קיבלה כלל תשלום תמריצים בשל הצבתה בגנים בראש העין -נספח 57 לכתב ההגנה). עולה מהראיות כי במשך שנתיים בלבד (שנים תשס"ט ותש"ע) קיבלה תמריצים בגין עבודתה באזור פיתוח - במכתב מיום 23.10.08 הודיעה הנתבעת לתובעת כי הוחלט לאשר לה קידום 4 שנות ותק, לצורך קבלת שכר בלבד החל מיום 1.9.08.

    כאמור בשנת הלימודים תשע"ב, שובצה התובעת בישובים שלא מצויים באזור פיתוח. לאור זאת, במכתב מיום 24.11.11 הודיעה לה גב' זהבה נבו, ממונה על תמריצים לעובדי הוראה במשרד החינוך, כי החל מיום 2.9.11 היא אינה זכאית יותר לתמריצים:

    "הנדון: ביטול תמריצים שנה"ל התשע"ב

    לצערנו, החל מיום 2.9.11 אינך זכאית יותר לתמריצים מהסיבות הבאות:

    1.אינך גר יותר באיזור עדיפות לאומית.

    2.אינך עובדת יותר במוסד הנמצא באזור עדיפות לאומית".

  55. נציין כי בהתאם לאמור בחוזר המנכ"ל לגבי תשלום התמריצים, עובדי הוראה זכאים לתמריצים אלה בתנאי שהם גרים ביישוב הנמצא באזור עדיפות לאומית ועובדים בו. לכן, משאין חולק כי התובעת לא עבדה באזור עדיפות לאומית, הרי שלא הייתה זכאית כלל לתשלום התמריצים. יצוין כי בהתאם לחוזר מנכ"ל, תשלום התמריצים לא מהווה חלק מהשכר לצורך פנסיה.

  56. ביום 8.1.12 הוצא מכתב לתובעת ע"י קרנות השתלמות למורים וגננות, בו נכתב כי הופסקה חברות התובעת בקרן ההשתלמות במסגרת התמריצים החל ממשכורת 9/11, עקב שינוי מקום העבודה (נספח ח' לכתב התביעה).

  57. כאמור התובעת פרשה בהסכמה, לאחר שכבר שובצה בפועל בגנים שאינם נמצאים באזור עדיפות לאומית ואינם מקנים זכאות להטבות ותמריצים. התובעת לא התנתה את פרישתה בתשלום בפועל של תמריצים אלה שהייתה זכאית להם בעבר, ולא הוכיחה כי הובטח לה זאת. לכן, טענותיה בעניין זה נדחות.

  58. להשלמת התמונה, לעניין טענת התובעת כי שולמו לה בפועל תמריצים לפי ותק של 3 שנים בלבד (במקום 4 שנים) החל מספטמבר 2008 ועד מועד פרישתה (ראו עמ' 3 לחוו"ד המומחה סע' 9), עולה מהראיות כי בתלוש השכר 12/11 שולמו לתובעת הפרשי שכר בגין שנת ותק נוספת בתמריצים (ראו לעניין זה עדות בקר- עמ' 28-27 לפרוטוקול).

  59. סיכומו של דבר לעניין רכיב זה. התובעת לא זכאית לתשלום התמריצים ששולמו לה בעבר ולתנאים הנלווים לכך.

     

    פיצוי בגין חוסר תום לב/עוגמת נפש:

  60. התובעת טוענת כי התנהלותו של משרד החינוך בשיבוץ לשנת הלימודים תשע"ב, הייתה בניגוד לכללים ומעיד על הרצון לגרום לפיטוריה ויהי מה. לטענתה, התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוגברת החלה על הצדדים ליחסי עבודה, קל וחומר עת עסקינן ברשות ציבורית המחויבת ביתר שאת בחובה זו. לטענתה נגרמה לה עוגמת נפש רבה וכן פגיעה במוניטין שצברה לאורך שנות עבודתה הרבות בעצם דחיקתה ע"י משרד החינוך "לפרוש", דבר שנעשה לטענתה על ידי הנתבעת באופן פתאומי וחד צדדי. לטענתה יש לראות בחומרה את התנהלות הנתבעת, עת פעלה ללא לאות לקיזוז שכרה גם לאחר שהצליחה לגרום לתובעת להתפטר מעבודתה. לטענתה מצאה עצמה מול קיר אטום, כאשר במשך מספר חודשים רבים ועד להגשת התביעה, לא קיבלה את המגיע לה בדין. לכן תובעת התובעת פיצוי בסך 50,000 ₪.

  61. מנגד הנתבעת טוענת כי התובעת נמנעה בצורה מכוונת מלפרט את הרקע לסיום עבודתה אצל הנתבעת, וניסתה לזרות חול בעיני בית הדין כי הוכרחה להתפטר ללא שהנתבעת מגבה אותה. לטענתה, חקירתה של התובעת על ידי משטרת ישראל במהלך שנת 2008 לא הייתה הפעם היחידה בה נהגה שלא כשורה כלפי ילדי הגן- בתיקה האישי של התובעת מצויות עשרות תלונות של הורים הקובלים על התנהגותה של התובעת כלפי ילדיהם. כמו כן, קיימות טענות רבות מצד המפקחות שעבדו עמה, וכן מסייעות וגננות שעבדו תחתיה או איתה. כתוצאה מתגובת ההורים, התקבלו אצל הנתבעת מכתבים רבים מראשי מועצות אשר ביקשו מהנתבעת שלא לשבצה אצלן.

    לטענתה, הנתבעת נהגה במשנה זהירות עת גיבתה את התובעת ככל שיכלה, ונתנה לתובעת אפשרות סבירה להמשך העסקתה בגני הילדים בסביבה שאינה רחוקה יותר מאשר 30 ק"מ מביתה. לטענתה התובעת היא זו שנהגה בחוסר תום לב, בהסתירה מעיני בית הדין את כל הרקע העגום שהביא לעזיבתה את מערכת החינוך, ובכך שטענה טענות סרק כי משרד החינוך לא עזר לה למצוא פתרונות להמשך העסקתה, על אף חוסר שביעות רצון מכל מי שנקרה בדרכה- הורים, גננות, מפקחות, מנהלות ומועצות מקומיות.

  62. כפי שיפורט להלן, עיון במסמכים הרבים שצורפו לתצהירה של גב' אולי קורן מדבר בעד עצמו, מדגים את הקשיים הרבים שהתעוררו בהתנהלותה של התובעת בגנים השונים, ומבהיר כי מקרה זה אינו בגדר המקרים החריגים המצדיקים פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש/חוסר תום לב.

  63. עולה מהראיות כי התלונות על עבודתה של התובעת חזרו כחוט השני במהלך רוב תקופת עבודתה בנתבעת, אם כי נדמה כי כמו במקרים אחרים, הקושי בהשמתה הלך והחריף במהלך השנים. ראו לדוג' מכתבה של המפקחת אירית עציון עוד משנת 1998 בדבר תלונות כנגד התובעת על התנהלותה בגן (נספח 26 לתצהיר גב' קורן). יש בראיה זו כדי לסתור את עדות התובעת כי באותה תקופה לא היו תלונות כנגדה, וחוות הדעת על עבודתה היו כביכול טובות (עמ' 11 לפרוטוקול).

  64. עולה מהראיות כי בשנת הלימודים תשס"ט 2008-9 הגישו הורים כנגד התובעת תלונות במשטרה בגין התעללות בילדים. התלונות היו על אירועים חריגים כלפי ילדים בגן יסמין באריאל: חשד לעבירות על אי דיווח על חבלות בגבו של ילד; חשד להושבה ילדים בכוח מתחת לשולחן בתור עונש, וכן הכנסה לשירותים בתור עונש. לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ע נסגר התיק כנגד התובעת בפרקליטות, ובשנת הלימודים תש"ע היא שובצה ב-גנים בישובים אריאל ואורנית. משנודע להורים ב"גן לילך" באריאל כי היא משובצת לעבודה בגן כגננת משלימה, החל ועד ההורים לפעול על מנת למנוע את הצבתה בגן.

  65. בניגוד לדברי התובעת כי משרד החינוך לא נתן לה גיבוי, הרי שעולה מהראיות כי מנהלת מחוז מרכז של המשרד, ד"ר סולי נתן, הודיעה במכתבה מיום 8.9.09 ליו"ר ועד ההורים, כי התובעת משובצת בגן כחוק ואין עילה לפעול כנגדה:

    "קראתי את פנייתך הנ"ל.

    הנני מבקשת להבהיר כי הגב' קוהלי שובצה בגני הילדים באריאל כחוק ועל פי זכויותיה המקצועית כעובדת הוראה.

    המפקחת על גני הילדים הגב' אולי קורן תלווה את הגב' קוהלי בעבודתה על כן אינני רואה כל עילה לתלונה בעניין זה".

  66. עם זאת, ועד ההורים המשיך בפועלו תוך פנייה לראש עיריית אריאל דאז, מר רון נחמן ז"ל, להפסיק את עבודתה של התובעת בתחום השיפוט של המועצה. לאור זאת פנה ראש עיריית אריאל, במכתב מיום 29.9.09 אל ד"ר סולי נתן, ודרש את התערבותה בהעברתה של התובעת מעבודתה בגנים באריאל. כמו כן, ועד ההורים של גן "לילך" הודיע למנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, על כוונת ההורים להשבית את הגן עד לפתרון בעייתם בהעברת הגננת.

  67. כמו כן, ביום 27.9.09 התלוננו במשטרה אימהות לשלושה ילדים בגן על פגיעה בילדיהם. בעקבות כך, זומנה התובעת לשיחת בירור במשרד החינוך.

  68. במקביל, ביום 4.11.09 שלחו ועד הורי גן "רקפת" וגן "לילי" באורנית מכתב לשר החינוך, ובו הסבירו מדוע החליטו על השבתת הגנים. ביום 8.11.09 נשלח מכתב מראש המועצה המקומית אורנית, לשבץ גננת חלופית במקום התובעת לאור העובדה שהורי הגנים השביתו את הלימודים בגני הילדים.

  69. במכתב מיום 9.11.09 דיווחה המשטרה על פתיחה בחקירה נגד התובעת וצוין כי הוגשו כנגדה כ-10 תלונות על ידי הורים מהיישובים אריאל ואורנית, בגין התעללות פיזית ונפשית בילדים.

  70. במכתב מיום 23.11.09 המליץ קצין משטרה להשעות את התובעת מעבודתה בגנים, לפחות בגנים בהם הוגשו כנגדה תלונות במשטרה, שכן שהותה שם יכול לגרום לשיבוש החקירה ולהשפיע על הילדים.

  71. במכתב מיום 15.11.09 זומנה התובעת לשימוע לפני השעיה דחופה בפני מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמעון שושני. השימוע התקיים ביום 3.12.09 ובסיומו קבע המנכ"ל כי:

    "לא להשעות את הגב' קוהלי.

    גב' קוהלי תשובץ ע"י המפקחת כגננת שלישית במקום במרחק עד 30 קילומטרים מהגן הנוכחי. אם הגננת קוהלי לא מסכימה לכך, היא תחזור לגנים בהם היא עבדה".

  72. בעקבות החלטת המנכ"ל, הסכימה התובעת לעבוד כגננת שלישית בגן חינוך מיוחד באריאל, אך לאחר כחודש חזרה בה מהסכמתה זו ודרשה לחזור להיות גננת בגנים בהם עבדה בה. התובעת טענה כי החלטת המנכ"ל הועברה אליה באופן שגוי, כך שלא נמסרה לה הסיפא של החלטה זו, המתירה לה לחזור לגנים בהם עבדה. דרישתה זו נדחתה לאור העובדה שכבר שובצו גננות אחרות בגנים בהם עבדה. יצוין כי התובעת לא התייצבה בפועל בגן ששובצה אליו, אלא ניצלה את ימי המחלה הצבורים שהיו לה.

  73. בשנת תשע"א 2010/11 אושרה בקשת התובעת לצאת לשנת שבתון.

  74. לקראת שנת הלימודים תשע"ב (2011/12) הודיעה התובעת על חזרתה לעבודה וביקשה לקבל שיבוץ למשרה מלאה.

  75. במכתב מיום 22.8.11 הודיעה הפרקליטות למנכ"ל משרד החינוך כי לגבי תיק החקירה בשנת 2009 (פ"א 35283/09), הוחלט לסגור את התיק בהיעדר ראיות מספיקות ולא להגיש כתב אישום כנגדה. עוד צוין במכתב כי מאחר שמדובר בפעם השנייה בה מוגשת תלונה כנגד התובעת בגין התעללות פיזית ו/או נפשית בקטינים (תלונה קודמת פ"א 36675/08 נסגרה ביום 26.5.09 בהיעדר ראיות מספיקות), אזי לשיקול דעת משרד החינוך אם יש בחומר די כדי להעמידה לדין משמעתי.

  76. לבסוף, במכתב מיום 23.8.11 שובצה התובעת, לקראת שנת הלימודים תשע"ב, ב-4 גני ילדים במחוז מרכז 5 ימים בשבוע- גן שיקמה- הוד השרון; גן אשל- פ"ת; גן רעות- נווה ירק; גן חרוב- כפ"ס.

  77. ביום 25.8.11 הגישה התובעת באמצעות בא כוחה ערעור על החלטת השיבוץ, לקראת שנת הלימודים תשע"ב, שנעשתה עבורה ל-4 גנים בישובים מחוץ לאורנית ואריאל.

  78. במכתב תשובה, מיום 30.8.11, מטעם עו"ד רות יפה, מנהלת המחלקה המשפטית של מחוזות ת"א והמרכז, צוין כי התובעת שובצה ל-4 גנים לפי צרכי המחוז, וכי לגבי גננות משלימות אין צורך בהעברה יזומה מאחר ואין להן קביעות בגן ספציפי, אלא הן משובצות מדי שנה על פי צורכי המערכת. עוד צוין כי הגנים אליהם שובצה התובעת בתשע"ב, נמצאים ב-4 אזורי פיתוח אך התובעת תהא נתונה לפיקוח של מפקחת אחת.

  79. מהאמור לעיל עולה, אפוא, הקושי הגדול בשיבוצה של התובעת, לאור ההתנגדות העזה של המועצות המקומיות אריאל ואורנית לשבצה בתחומן. לא מצאנו כל פסול בהתנהלות משרד החינוך בשיבוץ התובעת בגני הילדים, ואין לתובעת אלא להלין על עצמה בכך שהורים סירבו לשבץ אותה בגני הילדים במועצות אריאל ואורנית. גם אם התיקים במשטרה נסגרו לבסוף, הרי שלמשרד החינוך היה קושי ברור למצוא לה שיבוץ מתאים, וברור שלא היה ביכולתו לשבץ אותה שוב בגנים בהם ההורים סירבו כי תשוב לעבוד שם.

  80. ייאמר מיד, עולה מהראיות כי בשנת הלימודים תש"ע הוצע לתובעת לפרוש, אך התובעת סירבה מאחר ורצתה לקבל את מלוא ההטבות שמוענקות לפורשים פרישה מוקדמת, וכל עוד היה תלוי ועומד כנגדה תיק בנציבות לא יכלה לפרוש ולקבלם (ראו מכתבה של גב' קורן, מיום 24.5.10- נספח 34 לכתב הגנה).

    עינינו הרואות כי התובעת שקלה היטב את צעדיה ולא הוכרחה לפרוש מעבודתה, אלא המתינה עד סגירת התיק כנגדה כדי לקבל את מלוא ההטבות להן תהא זכאית בעת הפרישה. לפיכך, אין לקבל את טענת התובעת כי הוכרחה לפרוש, אלא עולה מהראיות כי היה מדובר ברצונה המלא של התובעת.

  81. ביום 30.10.11 הוחלט לסגור את התיק בנציבות נגד התובעת, ובכך לאפשר לתובעת לפרוש תוך קבלת התנאים והטבות:

    "במענה לפניה שבסימוכין, ולאור סגירת שני התיקים הפליליים שנפתחו כנגד העובדת שבנדון, בעילה של חוסר ראיות מספיקות, על ידי פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) (תיק פ"א 35283/09 ופ"א 36675/08), הוחלט לסגור כנגדה גם את התיק המשמעתי.

    לאור האמור, אין מניעה כי העובדת תפרוש תוך קבלת תנאים והטבות בהתאם לשיקול דעתכם והחלטתכם בעניין".

  82. בעקבות כך, הביעה התובעת את הסכמתה לפרישה.

    במכתב מיום 14.11.11 פנתה המפקחת גב' קורן לגב' שרה פרשי ובו ציינה, בין היתר, כדלקמן:

    "לצערי, בעקבות ההליכים נגדה הכתבות בעיתונים ומכתבי ההורים קשה לנו מחד לשבץ אותה בעבודה ומאידך לגננת אין את הכוחות להתמודד עם שיבוץ חדש בגן. השנה שיבצנו אותה אולם היא לא הופיעה לעבודה, אלא נמצאת על ימי מחלה ובמקומה עובדות גננות ממלאות מקום על בסיס יומי ולא קבוע. אבקשך לאפשר לה לפרוש.

    פרישה זו תהיה לטובת המערכת ולטובת הגננת".

  83. כאמור התובעת לבסוף הסכימה לפרישה המוקדמת, ולדידנו משרד החינוך פעל כדין ולא הוכח כי היה בהתנהלותו פגם כלשהו. משמדובר בפרישה בהסכמה, אזי כל הדיון בכתב התביעה לגבי "זכות הטיעון" בעת הצבתה של התובעת בגנים אחרים מיותרת. אנו מקבלים גם את טענת הנתבעת כי לא הייתה מניעה חוקית בפועלה, לאור היותה של התובעת במעמד גננת משלימה.

  84. אמנם, כאמור לעיל ראינו כי התנהלות משרד החינוך בכל הקשור לשלילת "דמי ניהול" ולגריעת שנת ותק מתקופת עבודתה של התובעת לאחר פרישתה, הייתה פגומה, אך במכלול נסיבות העניין איננו סבורים כי מדובר במקרה קיצוני המצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.

  85. סופו של דבר- תביעתה של התובעת ברכיב זה נדחית.

     

    חצי שעת עבודה נוספת :

  86. התובעת טענה כי בשנים 2006-2004, בהן עבדה בחטיבה הצעירה, עבדה חצי שעת עבודה נוספת.

  87. הנתבעת טענה כי טכנית לא היה ניתן לדווח על חצי שעת עבודה, ולכן אם עבדה התובעת לדוג' 7.5 שעות הוראה, אזי מחצית השנה דיווחה על 7 שעות הוראה ומחצית שנה 8 שעות הוראה.

  88. לעניין זה, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את טענתה זו. התובעת כלל לא טרחה לחקור את גב' דואק באשר לאמור בתצהירה לגבי דרך דיווח השעות. על כן, תביעתה ברכיב זה נדחית.

     

    היקף משרה 106% עבור שנת תשס"ט 2008-9:

  89. התובעת טענה כי בשנת הלימודים תשס"ט עבדה בהיקף משרה של 106% (100%+ משרת אם), ובפועל שולם לה לפי 92% משרה בלבד.

  90. הנתבעת טענה כי על פי דו"ח נתוני העסקה של התובעת, בשנת תשס"ט עבדה 92.66% וקיבלה את שכרה לפי היקף המשרה המדווח. לטענתה, התובעת לא ערערה על הקטנת היקף משרתה בשנת הלימודים תשס"ט, ועל כן אין לה זכות להיקף המשרה לו היא טוענת.

  91. בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה פרק 1.28.2.1 נקבע לגבי הקטנת היקף משרה כי:

    "עובד הוראה ששובץ בעבודה, במספר שעות קטן ממספר השעות המגיע לו, לדעתו- יערער על כך בפני לשכת המחוז בו הוא מועסק, לא יאוחר משבועיים לאחר קבלת המשכורת הראשונה במשרה המוקטנת. לא יערער על כך במועד הנ"ל, יהיה זכאי להשלמת השעות מיום פנייתו".

  92. התובעת לא הביאה כל הוכחה כי התלוננה בזמן אמת על הקטנת היקף משרתה בשנת תשס"ט. על כן, מששולם לה לפי היקף המשרה המדווח (ראו סע' 85 לכתב הגנה) , הרי שהיא לא זכאית לתשלום לפי היקף משרה של 106% ודין תביעתה ברכיב זה להידחות.

     

    גמול חינוך מיוחד:

  93. התובעת טענה כי בשנת הלימודים תש"ע ( 2010-2009) עבדה בגן "ורד" באריאל שהוא גן לחינוך מיוחד, אך לא קיבלה גמול חינוך מיוחד בגין שעות אלה.

  94. הנתבעת טענה כי בשנה זו שהתה התובעת בתקופת מחלה ולא עבדה שם בפועל ולו יום אחד. לכן, לטענתה, היא אינה זכאית לגמול חינוך מיוחד בגין שנה זו.

  95. לעניין זה, ומאחר שעובר לשנת הלימודים תש"ע התובעת לא עבדה בגן חינוך מיוחד, לפני ואחרי חופשת המחלה התובעת לא עבדה אף לא יום אחד בגן חינוך מיוחד, ולמעשה בשנת תש"ע לא עבדה אף לא יום אחד, לא מצאנו כל בסיס לתביעתה לקבל גמול חינוך מיוחד.

     

    גמול השתלמות:

  96. למעשה אין חולק כי התובעת זכאית להפרשי גמול השתלמות (סע' 76 לכתב הגנה).

  97. המחלוקת לגבי רכיב זה נותרה לגבי השתלמות שעשתה התובעת בשנת תשס"ז, בה למדה בקורס מדריכים ומלווים מחו"ל בבית ספר תיירות בישראל, סה"כ 260 שעות לימוד. התובעת טענה כי קורס זה היה צריך להילקח בחשבון לצורך קבלת גמולים.

  98. מנגד הנתבעת טענה כי התובעת לא מילאה אחר התנאים הנדרשים, שכן לא קיבלה אישור מראש ובכתב מהמפקחת המוסמכת לכך. כמו כן, טענה הנתבעת כי ההשתלמות לא הייתה מתחומי ההוראה והחינוך או בזיקה אליהם- הקורס לא היה בזיקה לתחום ההוראה שלה מבחינה פדגוגית.

  99. לעניין זה, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את זכאותה לגמול השתלמות בגין לימודים אלה. האמור בתצהירה של גב' לוי לא נסתר כי התובעת לא עמדה בתנאים הנדרשים. עולה מהראיות כי עוד בשנת 2010 פנתה התובעת לגבי עניין זה ונענתה כי היא לא זכאית, שכן לא הוגשה בקשה מראש לגורם המוסמך ובנוסף אין רלבנטיות לתחום ההוראה (נספח 2 לתצהיר גב' לוי). האישור ללימודים שקיבלה התובעת (נספח ד' לחוות הדעת שצורפה כנספח ט' לכתב התביעה), לא היווה אישור לתשלום גמול השתלמות (ראו עדות גב' לוי- עמ' 16 לפרוטוקול).

  100. על כן, התובעת לא זכאית לקבלת גמול השתלמות בגין לימודים אלה.

     

    אי תקינות תלושי השכר:

  101. התובעת טענה כי הנתבעת הנפיקה לה תלושי שכר שאינם עונים על דרישות הדין, שכן אינם מפרטים את השכר האמיתי שלה וכוללים טעויות רבות, ועל כן, לטענתה, היא זכאית לפיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

  102. לדידנו, התובעת לא הוכיחה כלל כי התלושים שהונפקו לה היו בניגוד להוראות הדין. הנתבעת מכינה תלושי שכר לעשרות אלפי מורים וגננות וכמובן שעלולות לקרות טעויות מסוימות מתוך טעות אנוש. הטעויות עליהן עמדה התובעת בתביעתה ואותן הביאה בתור דוגמאות (סע' 122 לכתב התביעה), לא מצדיקות קבלת פיצוי.

     

    פיצוי הלנת שכר:

  103. התובעת לא זכאית לפיצויי הלנת שכר, לאור חילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב.

     

    הוצאות משפטיות:

     

  104. התובעת טענה כי עקב התנהלות הנתבעת בחוסר תום לב, נדרשה להשקיע ממון רב בעורכי דין ובייעוץ משפטי על מנת לברר את המגיע לה, וכן עבור התכתבויות להשבת הכספים אשר נלקחו ממנה שלא כדין. לטענתה, לאחר שהשקיעה עשרות אלפי ₪ נואשה לגלות כי משרד החינוך ממשיך באופן שיטתי בהליכי הפיטורין כנגדה ובלית ברירה החליטה להתפטר. על כן, העמידה התובעת את תביעתה ברכיב זה על סך 50,000 ₪.

  105. כאמור לעיל, לא מצאנו כי משרד החינוך פעל שלא כדין בהליכים שקדמו לפרישתה של התובעת מעבודתה. על כן, התובעת לא זכאית לכל פיצוי בגין ההליכים שנבעו מהתלונות כנגדה.

  106. עם זאת, משתביעתה של התובעת התקבלה באופן חלקי, ומשנדחתה התביעה שכנגד שהגיש כנגדה משרד החינוך, מצאנו להעמיד את הוצאות המשפט להן זכאית התובעת על סך של 2500 ₪ (ובנוסף החזר שכר טרחת עו"ד בסך 5000 ₪).

     

    סוף דבר:

  107. בהתאם לאמור לעיל, אנו קובעים כי בתוך 30 יום על הנתבעת לתקן את נתוני גמלתה של התובעת ולשלם לה הפרשים בגין תשלומים ששולמו בחסר החל ממועד פרישתה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לקביעות כדלקמן:

    • התובעת עבדה במשרד החינוך ברציפות החל מיום 1.9.86 ועד ליום 30.11.11. קרי התובעת השלימה 25 שנות עבודה בטרם פרישתה והיא זכאית בין היתר למענק יובל. התובעת לא זכאית להפרשי שכר בגין קביעה זו.

    • התובעת הייתה זכאית לגמול ניהול בגין 9 שנות ניהול גן. על משרד החינוך לשלם את מלוא זכויותיה בהתאם לנתון זה, ולהשיב לה את הסכומים שנוכו לה מגמלתה.

    • התובעת זכאית להפרשי גמול השתלמות בהתאם להודאת הנתבעת (ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית).

  108. התביעה שכנגד נדחית.

  109. אנו סבורים כי האמור בפסק דין חלקי זה, מייתר מינוי מומחה לצורך ביצוע תחשיב.

  110. עם זאת, וככל שהצדדים סוברים כי יש צורך במינוי מומחה לצורך הכרעה במחלוקת חשבונאית ככל שנותרה, ימסרו הודעה לבית הדין עד ליום 14/12/16 , בצירוף שמות מומחים והתחייבות לשלם את שכר טרחתם כפי שיפסק על ידי בית הדין. ככל שלא תוגש הודעה יחשבו הצדדים כמי שהודיעו כי אין צורך בהשלמת פסק הדין.

  111. המזכירות מתבקשת להביא את התיק לעיוני ביום 15/12/16.

     

     

    ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ז, (14 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    תמונה 4

     

     

    Picture 1

    אבינועם בן יצחק

    נציג מעסיקים

     

    אופירה דגן-טוכמכר, שופטת אב"ד

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ